Skip to content

הכלי הסטרוקטורלי

אפריל 5, 2010

הכלי הסטרוקטורלי

במאמרו[1], טוען קלוד לוי-שטראוס שכדי לעמוד על משמעות המיתוס עלינו לחפש את המבנים (סטרוקטורות) שקיימים בו. לטענתו, מבנים אלו קיימים בכל מיתוס, בכל תרבות, והם משקפים את יחס התרבות לסוגיות אנושיות אוניברסאליות. לוי-שטראוס טוען שאין לחפש את משמעות המיתוס באובייקטים הפרטיים המופיעים בו או בפעולותיהם הפרטניות, אלא בהקשר רחב יותר, על-ידי סידור קבוצות אובייקטים ופעולות פרטניות על-פי התנודות שהם גורמים על סקאלה דיכוטומית. בצורה כזו, טוען החוקר, נוכל לגלות את המשמעות האמיתית של המיתוס. למעשה, כך נוכל לגלות את המכנה המשותף האנושי גם בתרבויות שאינן מערביות.

בהמשך ספרו, מנתח לוי-שטראוס מיתוסים שונים על פי השיטה החדשה שהגה. מקרי המבחן שלוי-שטראוס מביא מדגימים את השיטה היטב וניתן להבחין בבירור בשתי מגמות סותרות המופיעות במיתוסים השונים, ושזורות בהם כחוט השני לאורך העלילה, על התפתחויותיה והסתעפויותיה השונות. דוגמא טובה לכך היא ניתוחו של המיתוס של אדיפוס. במיתוס זה מבחין החוקר בשני נושאים שעולים שוב ושוב לאורך העלילה, כאשר במופעים אחדים יש נטייה לחיזוק, לעיתים חיזוק-יתר, ובמופעים אחרים נטייה להחלשה או שלילה: 1) הקשר בין בני-משפחה (אדיפוס רוצח את אביו, אדיפוס מתחתן עם אימו). 2) גורמים קדמוניים כמקור בני-האדם (קדמוס הורג את הדרקון, פירוש היפותטי של שמותיהם של אדיפוס ואבותיו כקשורים לקשיי הליכה ויציבה זקופה או עצמאות). לוי-שטראוס מוצא את אותן מגמות בוריאציות השונות של המיתוסים הללו וגם במיתוסים אחרים, מתרבויות ואזורים שונים ומרוחקים.

גישתו של לוי-שטראוס סיפקה לנו כלי ניתוח חדש ורב-עוצמה וההשלכות הן מרחיקות-לכת. בעזרתן של כרטיסיות וטבלאות ניתן כעת לראות את האנושיות בכל שבט או כפר. מציאת המכנה המשותף בכל המיתוסים, וההנחה שמקור הדמיון במיתוסים  הוא משהו שאיננו מודעים לו, אך שהוא ללא ספק מאפיין של האנושות, הניחה את תשתית התפיסה שכל בני האדם דומים, על אף הבדלים שעלולים להיראות מהותיים או ביזאריים.

למרות זאת, אל לנו לשכוח את חסרונותיו של הכלי הסטרוקטוראלי. כדי להצליח להכניס את המיתוסים לתבנית נאלץ לוי-שטראוס לוותר על בחינתם בהקשר ההיסטורי והמקומי. מתוך טבלאותיו של לוי-שטראוס ניתן ללמוד הרבה על האנושות ועל מבנה הנפש האנושית, אך בתהליך ההפשטה והסידור מחדש אנו מאבדים את הנסיבות הספציפיות שהביאו להתפתחות החברה כפי שהיא התפתחה בפועל. לוי-שטראוס מאמין שאין באפשרותנו להתחקות אחר העקבות היסטוריות של עמים ותרבויות רבים כיוון שלחלקם לא הייתה תרבות כתובה או שכתביהם לא נשמרו, אך אין זו סיבה מספקת כדי לשלול את החשיבות של המקורות ההיסטוריים. המודל של לוי-שטראוס מאפשר מציאת מכנה משותף בין הרבה וריאציות, אך אינו מסוגל להסביר מדוע קיימים הבדלים בין הוריאציות, או מדוע הוריאציות נבדלות זו מזו דווקא בסעיפים הללו, ולא באחרים.


[1] Levi-Strauss, Claude: Structural Anthropology. Trans: Jacobson, Claire and Grundfest-Schoepf, Brooke. New York: SIC Books, 1963. Chapter XI, Pages 206 – 231

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: