Skip to content

השתייכות מול התבדלות: זהות וסמלי סטאטוס בקמפוס הר-הצופים

אפריל 5, 2010

וורדפרס לא ממש אוהב פוסטים ארוכים, משופעי גרפיקה ותוכן כמו זה. זה מה יש, אלא אם למישהו מתחשק לתרום לי שרת לאירוח הבלוג…

השתייכות מול התבדלות:

זהות וסמלי סטאטוס בקמפוס הר-הצופים

Yo / Idea Vilarińo

Yo.

Ya no sé quién soy.

Mi nombre

Ya no me dice nada

No me encuentro

En ningún espejo

Digo "yo"

Por decir lo de algún modo.

אני / אידיאה וילאריניו

אני.

כבר איני יודע מי אני.

השם שלי

לא אומר לי דבר

איני מוצא את עצמי

באף השתקפות

אני אומר "אני"

בשביל לומר זאת בדרך כלשהי.[1]

הקדמה


שאלת הזהות, וסוגיות שונות הקשורות לשייכות לקבוצה חברתית, מטרידות רבים מן הסטודנטים, ואני ביניהם. הכניסה לשנה א' באוניברסיטה, ובמיוחד הכניסה לקבוצה לימודית-חברתית קטנה ואינטנסיבית כמו זה של תוכנית אמירים, מזכירה את הימים הראשונים בבית-ספר תיכון חדש. תתי-קבוצות וקליקות נוצרות כהרף-עין, ועל הסטודנט להיות זריז וחד-הבחנה בקריאת הסיטואציה החברתית כדי לא למצוא עצמו נופל בין הכיסאות.

בתחילה, חיפשתי נושא לעבודה תוך התבוננות באינטראקציות החברתיות המתרחשות בקמפוס. את החיפוש ליוותה הרגשה שאני, וגם רבים אחרים, תקועים שלב אחד קודם, בשלב שבו צריך לבחור עם מי אני רוצה לקיים אינטראקציה חברתית. התחלתי להרהר על כך, ועל האמצעים והכלים העומדים לרשותנו בהגיענו לסביבה חברתית חדשה, וכך הגעתי לנושא העבודה, סמלי סטאטוס.

מבוא

אל קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה עברית בירושלים מגיעים סטודנטים רבים, מקשת רחבה של מעמדות סוציו-אקונומיים, דעות פוליטיות וקבוצות אתניות. במסגרת הלימודים האקדמאיים החלוקה לתתי-קבוצות מתמוססת מעט. במהלך השיעורים, ולעיתים גם בהפסקות, נוצרים קשרים חברתיים ומתרחשות אינטראקציות רבות בין כלל הסטודנטים והמרצים, ללא קשר לשייכותם לקבוצות השונות. עם זאת, סטודנטים רבים בוחרים להביע את עצמם ואת שייכותם או התנכרותם לקבוצה כלשהי על ידי שימוש בחפצים או בהתנהגויות שונות. סמלים אלו נקראים סמלי סטאטוס.

במהלך עבודתי אנסה לעמוד על טיבם של סמלי הסטאטוס בקמפוס. אשתדל לזהות אותם, להבין את משמעותם. שיטת המחקר בה בחרתי להשתמש מבוססת על תצפית וויזואלית ועל "שאלוני צד ג'".[2] שיטות מחקר אלו נובעות מאופיו הלא-ורבלי של סמל הסטאטוס. המסר אותו מנסה הסטודנט להעביר לסובבים אותו לא נאמר בצורה מפורשת וחד-משמעית, ולכן הפרשנות תלויה למעשה בנמענים. על בסיס הנחה זו אני מרשה לעצמי לא לשאול את בעל סמל הסטאטוס מה משמעותו באופן ישיר, אלא להסתמך על פרשנותם של אחרים, ועל פרשנותי האישית, כתצפיתן-משתתף.[3]

סמלי סטאטוס בהגדרתם המקובלת הם סמלים המעידים על מעמדו הסוציו-אקונומי של האדם, אך הגדרה זו הינה מצומצמת מידי לטעמי. במהלך עבודתי אתייחס לכל התנהגות, פריט לבוש או חפץ בעל אמירה לגבי זהות או השתייכות לקבוצה כלשהי של סטודנט כאל סמל סטאטוס.

הבחירה בסמלי סטאטוס כנושא העבודה מעלה שתי שאלות שחשוב לדון בהן. האחת, האם לכל חפץ יש משמעות סימבולית חברתית? האם  יכול להיות שסטודנט ישתמש במחשב מק-בוק מכיוון שמערכת ההפעלה שלו נוחה יותר ולא במטרה שיזוהה עם מעמד כלכלי כזה או אחר?[4] השאלה השנייה נוגעת בצידה השני של התקשורת הלא-ורבלית המכונה סמל סטאטוס: האם סמל סטאטוס שלא הובן על-ידי הסביבה, או הובן בצורה שגויה, עדיין עונה על ההגדרה של סמל סטאטוס? האם עצם הגדרתו של חפץ כסמל סטאטוס נעשית על-ידי החברה או על-ידי האדם?

הגדרה

בטרם אעמיק בסמלי הסטאטוס, ברצוני להבהיר את הגדרתם. עולה השאלה, האם סמלי הסטאטוס קיימים בגלל הצורך של היחיד לומר משהו על עצמו, לזהות את עצמו עם אמירה או קבוצה כלשהי, או בגלל הצורך של החברה באמצעי לזיהוי וסיווג מהיר של היחיד?

בשאלון, נתבקשו המתצפתים להגדיר מהו סמל סטאטוס.[5] כמעט כל המתצפתים קשרו את סמל הסטאטוס ליחיד, לסביבה ולאמצעי התקשורת ביניהם. את ההגדרות השונות ניתן לסווג לקבוצות על פי הגורם אותו הן מעמידות במרכז.

היחיד במרכז

"[סמל סטאטוס הוא] פריט מאפיין או חפץ שאנו מאמצים או מתנהלים בהתאם לו, אשר מעניק לנו תכונה, מעמד וזהות מסוימים." (מתצפתת מספר 21)

בבסיס הגדרה זו עומדת ההנחה כי היחיד הוא הגורם השולט בסיטואציה. כל אדם בוחר את סמלי הסטאטוס בהם הוא עושה שימוש ואת משמעותם. סמל הסטאטוס הוא כלי לביטוי עצמי, דרך להבניית הדימוי שלנו בעיני הסביבה, ואנו נמצאים בשליטה מלאה עליו. הגדרה זו שמה דגש על האדם כ"מבצע", על פי ביטוי שטבע ארוינג גופמן (Goffman).[6]

גישה זו מקובלת, אך נדמה כי היא ממעיטה בתפקידה האקטיבי של הסביבה. גופמן כתב זאת כך:

"אם נקבל את ההנחה, כי הפרט יוצר הגדרה של המצב שעה שהוא מופיע בפני אחרים, יהיה עלינו להיווכח כי אותם אחרים, יהיה תפקידם פאסיבי כאשר יהיה, ייצרו הם עצמם הגדרה תכליתית של המצב הודות לתגובות שיגיבו על נוכחותו של הפרט האמור והודות לכל קווי פעולה שיזמו בנוכחותו."[7]

הסביבה במרכז

"פרטי לבוש, אבזור, תנועות, התנהגות ושפת גוף המעידים כי מישהו משתייך לקבוצה מסוימת/עדה/דת/אידיאולוגיה וכדומה." (מתצפתת מספר 37)

"משהו שמגדיר אדם עפ"י מראה, קריטריונים שהחברה מגדירה." (מתצפתת מספר 34)

תשובותיהן של המתצפתות מדגישות את הצורך של החברה בסמלי סטאטוס. הסביבה היא זו שמקטלגת ומסווגת את הפרט, על-פי קריטריונים שהיא מגדירה. על פי הגדרה זו, יכולת השליטה של היחיד על המשמעות של סמל הסטאטוס מועטה. בעל הכאפייה יכול להחליט האם ללבוש אותה או לא, אך הוא אינו יכול לבחור את המסר שהיא משדרת.[8]

הגדרה זו גורסת כי לאופן בו נקלט המסר על-ידי הנמען חשיבות רבה יותר מכוונתו של המוען בשידור המסר. ואולם, אנו זקוקים להגדרה שתכלול את התמונה במלואה.

סמלי סטאטוס כאמצעי תקשורת בין היחיד וסביבתו

"Status symbols are a form of communication. They are meant to measure one's own position in society, as well as should provide basic information about oneself to other people." (מתצפת מספר 22) [9]

הגדרה זו היא הקולעת ביותר. מנקודת מבטו של היחיד, סמל הסטאטוס הוא אמצעי לביטוי עצמי. מנקודת מבטה של החברה, סמל הסטאטוס הוא כלי להערכה ושיפוט מהירים של זהותו וכוונותיו של היחיד. מעיין תמצית של כל המידע ההכרחי שעלינו לדעת לפני שניכנס, או שמא נבחר שלא להיכנס, לאינטראקציה.

סמל הסטאטוס וניתוח פונקציונאליסטי

כדי לנסות לענות על שאלת הפרשנות של סמלי סטאטוס לאור הניתוח הפונקציונאליסטי עלינו לנסות לחשוב על הפונקציות והצרכים שסמל הסטאטוס יכול לספק. לרוב, לחפץ המשמש כסמל סטאטוס יהיו פונקציות נוספות. לחולצה עם כיתוב פוליטי יש פונקציה נוספת מלבד השיוך לקבוצה חברתית-פוליטית והיא כיסוי הגוף, וכך גם למעיל רכיבה או קסדת אופנוע שסטודנט מסתובב איתם ברחבי הקמפוס. השאלה היא האם השימוש הפונקציונאלי של חפץ מסוים מונע ממנו להיות סמל סטאטוס? סביר שלסטודנט שמגיע לאוניברסיטה עם אופנוע אין איפה לשמור את המעיל והקסדה במהלך היום, ומאוד סביר שמעיל הרכיבה ישמש אותו כמעיל רגיל בימים קרים. אך האם העובדה שהמעיל משמש לחימום הגוף תמנע מסטודנטית עם חיבה לאופנוענים לפתוח בשיחה עם הסטודנט, לאחר שזיהתה כי הוא משתייך לקבוצת בעלי האופנוע?[10]

בנקודה הזו אנו נדרשים לבחור את אחת ההגדרות לעיל. האם היחיד הוא זה שמחליט מהו סמל סטאטוס, או האם ההחלטה נמצאת בידי הסביבה? ייתכן שהסטודנט העוטה את מעיל הרכיבה אינו מעוניין בזהות של אופנוען, אך המשמעות אותה תייחס עלמת החן למעיל הרכיבה אינה בשליטתו. כמו בדוגמה עם הכאפייה, ביכולתנו לבחור האם להשתמש בחפץ או לא, אך אין ביכולתנו לבחור את המסר שיועבר באמצעותו.[11]

מתודולוגיה וסטטיסטיקה

כדי לערוך מחקר בסמלי סטאטוס יש צורך להבין את טיבם, ולבחור את שיטות המחקר המתאימות להם. מתוך מחשבה כי סמלי סטאטוס נקבעים על ידי החברה, וכי החברה מורכבת מפרטים רבים, שונים ומגוונים, שיטות העבודה המרכזיות בהן בחרתי הן חלוקת שאלונים, וצילום תמונות. בעזרת שיטות אלו ניתן להשוות, למשל, האם המשמעות אותה נותנים אנשים שונים לסמל סטאטוס מסוים, זהה. כמו-כן, ניתן לבדוק האם חפץ הנתפס בעיני היחיד כסמל סטאטוס נתפס ככזה גם בעיני החברה?

את השאלון השתדלתי לנסח באופן שיעודד חשיבה ועיון מעמיק. למרות זאת, מסובך – אם לא בלתי-אפשרי – לדרוש מחשבה וניתוחי-עומק מסטודנטים בהפסקת הצהריים שלהם.[12] חלק מהמתצפתים ענו באריכות, וחלק בתמציתיות רבה. השתדלתי להתרחק מהמתצפת בזמן שענה על השאלון ולאפשר לכל אחד לענות כמיטב הבנתו. אציג בקצרה מעט נתונים סטטיסטיים ואנסה לדון בהם:[13]


דיון בנתונים

מספר הנשאלים אינו גדול, ואינו מהווה מדגם מייצג, אך הוא מאפשר בכל זאת להעריך מעט מן האווירה הכללית בקמפוס. מה ניתן ללמוד מכך ש 72% מהנשאלים הן נשים (תרשים 1)? אפשרות אחת היא כי נתון זה קרוב למספרן היחסי של נשים באוכלוסיית הסטודנטים בקמפוס. נדמה כי על אף שבקרב הסטודנטים יש רוב נשי, אין מדובר בהפרש גדול עד כדי כך. אפשרות נוספת היא שגברים נוטים לסרב כאשר פונים אליהם עם שאלונים. אמנם אין בידי רישום של מקרי הסירוב למילוי השאלון, אך לא זכורים לי רבים כאלה, ודאי שלא מספיק בכדי להסביר את ההפרש הגדול. השערה נוספת להסבר התופעה היא שמרכיב כלשהו בשיטת המחקר הוביל לנתון החריג. וליתר דיוק, אפשרי שהמרכיב שהוביל לנתון החריג הוא החוקר עצמו, והדרך בה נבחרו הסטודנטים שיענו על השאלון.

סיטואציה מביכה היא כאשר אדם, בידו האחת שקית ממתקים ובידו השנייה ערמת שאלונים, פותח בשיחה עם אדם זר. המבוכה גדלה עוד יותר כאשר ליוזם השיחה יש אינטרס חד-צדדי. למעשה, יוזם השיחה אינו מעוניין כלל בשיחה כשעצמה, כי אם בכך שהאדם השני יבצע מטלה כלשהי בעבורו. בתמורה לכך, יציע יוזם השיחה תשלום בצורת ממתק, יעלה על פניו את הבעת הפנים הנחמדה והחביבה ביותר לה הוא מסוגל, ויגיש לנבדק את השאלון.

כפי שעולה מתיאור זה, אין מדובר במעמד נוח. על אף שלא חשתי כך כאשר חילקתי את השאלונים, כנראה שפעולותיי הושפעו ממבוכה זו. במקרה בו צריך ליזום שיחה עם אדם זר, אני, כפי שנוכחתי לגלות, מרגיש בנוח יותר עם נשים. הסבר זה נשמע לי סביר הרבה יותר מקודמיו.

את השאלונים חילקתי בשני אזורים עיקריים. האחד, הדשא שמול בניין מדעי החברה, והשני, אזור השולחנות והרחבה של 'ויטמין' בגוש 7, בבניין למדעי הרוח. כאמור, המבוכה רבה, והיא רבה עוד יותר כאשר ניגש אדם זר לזוג או קבוצת אנשים היושבים יחדיו ומשוחחים. לכן, העדפתי לגשת אל אנשים שישבו בגפם. שאלה מתודולוגית העולה מנתון זה היא, האם אנשים שמבלים את ההפסקה לבד שונים באופן מהותי מאנשים המבלים אותה בזוג או קבוצה? שאלה נוספת היא, האם הבדל משוער זה משפיע על אופן פירושם של סמלי סטאטוס? לשאלות הללו אין לי תשובות. מתוך התנסות אישית, החברה איתה סטודנט מבלה בזמנו הפנוי קשורה קשר הדוק למצב רוחו ולנסיבות המקרה והיום, ולא לאופיו או למשתנים קבועים אחרים.[14]

למרות העובדה כי מרבית המתוצפתים הן נשים (תרשים 2), בחלוקה על פי מין המתצפת ניתן לראות כי גברים נטו לכתוב על גברים, וכן כי נשים נטו לכתוב על נשים (תרשים 3). הדמיון באחוזים מפתיע. 64% מגברים העדיפו לכתוב על גברים ו-65% מהנשים העדיפו לכתוב על נשים. לתופעה זו יכולים להיות מספר הסברים אפשריים. הראשון, מטעמי דת וצניעות, גבר לא יכתוב על אישה ולהיפך. השערה זו אינה מקבלת חיזוק מהנתונים הסטטיסטיים. יש רק מקרה אחד בו המתצפת הוא גבר דתי (מתצפת מספר 5). במקרה הבודד הזה, המתוצפת אכן היה גבר, אבל אין בכך כדי למצוא חיזוק לטענה. כאשר מחשבים את הסבירות שאישה דתייה תתצפת על אישה אחרת, נמצא כי כך קורה ב 63% מהמקרים.[15] כיוון שהסבירות שאישה תתצפת על אישה אחרת באוכלוסייה הכללית הוא 65%, ניתן לומר כי אין תלות בין היות המתצפתת דתייה ובין בחירתה לתצפת על נשים או גברים.

הסבר אחר לממצאים נשען על עדויות מתוך השאלונים. מתצפתת מספר 18 ענתה על אחת השאלות כך:

"בתור דתייה אני שמה לב לסוגים שונים של כיפות וכיסויי ראש, ומה הם מסמלים."

מתצפתת מספר 16 כתבה כך:

"אנשים ששייכים לקבוצה החברתית שלי מבינים את המסרים. אנשים מקבוצות אחרות לא בהכרח יבינו."

שתי האמירות, מפי שתי מתצפתות שאין ביניהן קווי דמיון רבים, ואשר נאמרו בהקשרים שונים, מעבירות מסר דומה.[16] המשמעות אותה אנו מעניקים לסמלי הסטאטוס של הסובבים אותנו, ורגישותנו אליהם, תלויות בהקשר החברתי שלנו. הטיבה לנסח זאת מתצפתת מספר 25:

"אם ישנם הבדלים [במשמעות הניתנת לסמלי הסטאטוס שלי], הם בגלל חוסר הידע ובקיעות בסמלים של "חברות שונות". ישנם סמלים מפורסמים יותר וישנם פחות. בטוח שאיני יודעת לקרוא את כל הסמלים של הבחור עם הכיפה הסרוגה מאחר ואני תל-אביבית חילונית."

שיטת המחקר של שימוש בשאלונים נראית פשוטה במבט ראשון. שרבט כמה שאלות על הדף וצא לחלק אותו. כך גם אני חשבתי, אך מסתבר שאין זו מיומנות פשוטה כלל וכלל. ראשית, כפי שכבר נאמר, תוצאות המחקר מושפעות מאופן בחירת האנשים להם מחולק השאלון. שנית, לניסוח השאלות יש חשיבות רבה. ניסוח שאלות מעורפלות יביא לתשובות מעורפלות.[17] שלישית, על שאלות הדורשות חשיפה אישית וניתוח עצמי, נוטים נשאלים לענות בתמציתיות רבה, אם בכלל.[18] רביעית, בעוד שבקרב הנשים נרשמו אחוזי שיתוף פעולה גבוהים ביותר, כ-90%, בקרב הגברים אחוזי שיתוף הפעולה צנחו ל-63%.[19]

לארבעת אלה נוסף עניין חמישי, והוא החופש שהכתיבה מאפשרת. כאשר אנו משתמשים בתקשורת אמצעית,[20] אנו נוטים להרגיש משוחררים יותר ממבוכה, מאחריות ומאשמה על דברינו. ככל שהמדיום יותר 'אמצעי', וככל שתגובתו של הנמען אינה מיידית, כך קל לנו לומר דברים קשים.[21] בסוגיה זו נתקלתי גם במהלך העבודה. חלק מהמתצפתים התירו חרצובות לשונם, ובמספר שאלונים נכתבו דברים שאין דרך אחרת להגדירם אלא כנבזיים. התרשמותנו מסמלי סטאטוס היא לרוב ראשונית ומיידית, והפרשנות שלהם כוללת לרוב שימוש בסטריאוטיפים, בסטיגמות ובדעות קדומות. האווירה המשוחררת ונטולת העכבות בעת מילוי השאלון אפשרה להיטיב לחקור את פשר סמלי הסטאטוס והשפעתם על החברה.

ניתוח נושאים מרכזיים שעלו מהתצפיות ומהשאלונים

סמלי סטאטוס וזהות חברתית

סמלי סטאטוס מביעים את עמדתו של אדם כלפי החברה הסובבת אותו. הם יכולים לבטא רצון לשייכות או לבדלנות. למשל, תשובותיהם של שני מתצפתים כאשר התבקשו לנתח את סמלי הסטאטוס שלהם:

"אני חובש כובע יוצא דופן בניסיון להילחם בפרנויה קלה בה אני לוקה. אני מניח שאני מצטייר כאקסצנטרי, מצב אותו אני מעודד בגלל פחד וחוסר ביטחון בנוגע לזהות החברתית שלי." (מתצפת מספר 15)

"הבגדים, מסמלים אצלי חוסר פתיחות. הבעות פנים – משתדלת לא להביע עניין באנשים אחרים." (מתצפתת מספר 24)

מתצפת מספר 15 משתמש בכובע כדי לשדר לסביבתו: "אני לא שייך לכאן, אליכם, ואיני מעוניין בשייכות זו." גם מתצפתת מספר 24 מביעה עמדה דומה בעזרת הלבוש והבעות הפנים בהם היא עושה שימוש. אמירה בדלנית מסוג זה יכולה להיאמר גם, למשל, בעזרת משקפי-שמש כהים, האזנה למוסיקה באוזניות או באמצעות לבוש שאינו נפוץ בקרב הסטודנטים, כמו חליפה או מדי-צבא (ראה תמונה 1 בנספח).

לעיתים, לסמל הסטאטוס יש יותר ממשמעות אחת. דוגמא טובה לכך היא הכאפייה של מתצפת מספר 13. תשובותיו לשאלות השלישית והרביעית הן:[22]

"לפעמים אני לובש כאפייה שמסמלת את הזהות שלי. "

"לפעמים אנשים שרואים שאני מראה באופן גלוי את סמלי הסטאטוס שלי חושבים שאני גזען ואנטי-ישראלי."

הכאפייה היא סמל של שייכות לתרבות ולמורשת שלו. תשובתו לשאלה השלישית היא אמירה ברורה: "זוהי הזהות שלי!". ואולם, לפי עדותו, בעיני הסטודנטים האחרים הכאפייה היא סמל של בדלנות, של 'הליכה כנגד'. אם כן, משמעותו של סמל סטאטוס תלויה בסביבה ובהקשר החברתי. מסריו השונים יכולים להיות מנוגדים, ואף סותרים לחלוטין, כתלות בקונטקסט. במקרה הזה הוא נאלץ לוותר על הזהות שלו על מנת להמשיך ולהרגיש שייך.

השימוש בסמלי סטאטוס בעלי מסרים מנוגדים

קשה להגדיר את האישיות, האופי וההשתייכות החברתית שלנו במשפט אחד. סביר להניח שגם באמצעות עמוד או שניים נתקשה להגדיר את עצמנו ואת יחסינו עם הסביבה בצורה כוללת ומניחה את הדעת. בתיאור שכזה, אפשרי ואף סביר, שנמצא סתירות, חפיפות, התנגשויות וקונפליקטים לרוב. תמונה דומה עולה כאשר מחפשים את המשמעות של סמלי הסטאטוס. בשאלה השלישית בשאלונים נתבקשו המתצפתים לנסות לתאר את סמלי הסטאטוס שלהם. בתשובותיהן של שתיים מן המתצפתות הסתירות הפנימיות ניכרות:

"אני לבושה בג'ינס, אז זה לא יותר מידי רשמי. אני בחולצה מכופתרת וסוודר מסודר אז אני לא לחלוטין "קאז'ואל". אני עם צמה, אז אני ילדה טובה.
לק- אדום – פאם פאטאל. הצמה מתאזנת בעזרת מעיל עור – ילדה רעה. הכל באיזון. לא מאופרת בדרך כלל." (מתצפתת מספר 9)

"עדשות מגע ואיפור מעידים על חשיבות לטיפוח עצמי ומראה חיצוני. לובשת בעיקר ג'ינס יחסית רחב, ונעליים שטוחות (בעבר נעלי ספורט בלבד) מעידים על חשיבות של נוחות." (מתצפתת מספר 29)

כמו שכתבה מתצפתת מספר 9, הכל תלוי באיזון. בני-אדם הם יצורים מורכבים, והם מסוגלים להכיל מציאות שאינה שחור ולבן. ואולם, מה קורה כאשר אחד מסמלי הסטאטוס שלנו אינו מתאים לתמונה הכללית? באחת מתצפיותיי ראיתי אדם שכל בגדיו אמרו: "אני גבר!" הוא נעל נעלי טימברלנד כבדות, לבש מכנסי ג'ינס משופשפים וחולצה שחורה צמודה. ניכר כי הוא מתאמן בחדר כושר. שערו השחור נראה בריא ומלא, ועליו הונחו באלגנטיות רבה משקפי טייסים. על כתפו השמאלית היה תלוי תיק עור קטן ונשי.

תגובתי הראשונה הייתה צחקוק נבוך. התיק ריסק לחלוטין את תדמית הגבר הקשוח. לפתע, הדמות שעמדה מולי איבדה את זהותה המגדרית. כדי להתגבר על המבוכה הכרוכה בהתמודדות עם דמות חסרת הגדרה, יצרתי לה זהות מגדרית חדשה. סמלי הסטאטוס, שעד לפני רגע שידרו גבריות בסגנון מערבון אמריקאי, השתנו. כעת, הלבוש של האדם שעמד מולי שידר התרסה כלפי התפיסה המסורתית של מהו גבר ומהי אישה.

אם כן, מהו התהליך שעברתי? בכדי להתמודד עם תופעה שלא עלתה בקנה אחד עם הדמות שבניתי בראשי על פי התרשמות ראשונית, בניתי דמות אחרת. גופמן כתב על כך בספרו:

"נוכח העובדה שהפרט מתכנן באורח תכליתי הגדרה של המצב כאשר הוא נכנס לנוכחותם של אחרים, יכולים אנו להניח כי מקרים עלולים לקרות תוך-כדי פעולת-הגומלין, ומקרים אלה עלולים לסתור את הגדרת-המצב האמורה, להטיל בה ספקות או לשלול אותה. כאשר קורים מקרים משבשים כאלה, עלולה פעולת-הגומלין עצמה להיבלם באורח מבלבל ומביך. אחדות מן ההנחות, שעליהן נבנה תגובותיהם של המשתתפים, מאבדות את תוקפן, והמשתתפים חשים עצמם שרויים בתוך פעולת-גומלין שלגביה הוגדר המצב באופן מוטעה, ושוב אין לראותו כמוגדר. ברגעים כאלה עלול אותו אדם, שהיצג את עצמיותו שובש, לחוש בושה, בעוד האחרים חשים רגשי עוינות כלפיו; כל המשתתפים חשים שלא בנוח באותו מעמד: הם עומדים נבוכים, חסרי-אונים ואובדי-עצמות. הם מתנסים באנומאליה המתחוללת עם התמוטטות המערכת החברתית הזעירה, המתבטאת בפעולת-גומלין פנים-אל-פנים."[23]

בעזרת ניתוח מחשבתי ורציונאלי אנחנו מצליחים להכיל את המציאות המורכבת, על הסתירות והקונפליקטים שבה. אך ברגע האמת, כאשר אנו עומדים מול אדם וצריכים לסווג אותו, אנחנו נוטים לפרש את המציאות באופן הרבה יותר דיכוטומי. גבר או אישה. אוהב או אויב. עשיר או עני. דומה לי או שונה ממני.  סמלי הסטאטוס הם כלי המאפשר לנו לעשות את ההבחנות הללו. כאשר סמלי סטאטוס מנוגדים מופיעים ביחד מתברר עד כמה החברה היא זו שזקוקה לסמלי שייכות וזהות.

דת, צניעות וסמלי סטאטוס

למרות שבשאלונים לא היו שאלות שביקשו לחקור את סמלי הסטאטוס הקשורים לדת באופן ספציפי, 62% מהנשאלים בחרו להתייחס לסממנים דתיים כאל סמלי סטאטוס. חוקי הדתות מכתיבים חיבור בין סממנים חיצוניים לאמונה (למשל, כיסוי הראש לגברים ונשים נשואות, וחצאית או לבוש צנוע לאישה). הדבר נכון הן לגבי הדת המוסלמית והן לגבי הדת היהודית. בהקשר זה, מעניינת תשובותיה של מתצפתת מספר 2:

"עד לא מזמן הייתי הולכת רק עם חצאיות. להראות שאני דתייה. אולם, אני חושבת שהדת לא חייבת להתבטא בלבוש, וגם שיש מגוון סוגים של דתיים (והמגוון מתבטא בלבוש) ולכן אני לובשת מכנסיים. ומבחינתי זה סמל סטאטוס, כי זה משקף את הפתיחות הדתית שלי (מבחינתי ומבחינת החברה הדתית)."

"המכנסיים גורמים לרוב האנשים לחשוב שאני חילונית, בייחוד לאנשים שלא מכירים אותי. אנשים שיודעים שאני דתייה גם עלולים לתת לכך פירוש לא נכון – שאני "מתדרדרת" בדת, שאני מתרחקת ממנה. לעומת המשמעות שאני נותנת לכך – הדת לא מסתכמת בצניעות ספציפית – לבוש."

תשובותיה חושפות פן חשוב של סמלי הסטאטוס. סמל הסטאטוס יכול להיות אמצעי לביטוי אישי, וככל התבטאות, עלינו להיות מודעים לאופן בו הסביבה מפרשת אותה. בהקשר מעט שונה, מעניינות תשובותיו של מתצפת מספר 5 לאותן שאלות:

"חולצות מחויטות – סמל של שיקול דעת ויציבות. כיפה – סמל של שייכות לקבוצה."

"כן… יש הבדל. איני חושב שהכיפה, למשל, יכולה לסמל את אמונתם של אנשים. בעיני היא מסמלת שייכות לקבוצה, ותו לא."

מתשובותיו עולה הבחנה מעניינת – סמלי הסטאטוס הדתיים מעידים על שייכות לקבוצה או לזרם דתי, אך לאו דווקא מעידים על אמונותיו או דעותיו של אדם.

מסקנות וסיכום

במהלך עבודתי נוכחתי כי קיים מגוון רחב מאוד של סמלי סטאטוס בקמפוס הר-הצופים. חלקם מסמלים מצב כלכלי, אך רובם מסמלים שייכות לקבוצה מסוימת או התבדלות ממנה. סמלי הסטאטוס הם אמצעי לתקשורת לא-מילולית בין אדם וסביבתו. הם כלי לביטוי עצמי של היחיד, דרך לנקיטת עמדה כלפי העולם ואמצעי לביטוי והגדרת הזהות. מצדו השני של המטבע ניצבת החברה, עבורה סמלי הסטאטוס הם רמזים מהירים להבנה, המאפשרים סיווג ראשוני של האדם העומד מולנו לקטגוריות שונות הדורשות אופני התייחסות שונים. כאשר אנו בוחנים סמלי סטאטוס, עלינו להסתכל על חפצים חומריים ועל לבוש, אך לא רק עליהם. גם באמצעות ההתנהגות, חיתוך הדיבור והבעות הפנים ניתן להעביר מסרים הנוגעים לזהות או לשייכות החברתית שלנו. מצאתי כי על אף שהיחיד בוחר את סמלי הסטאטוס שלו, החברה היא זו שקובעת את משמעותם.

השימוש בשאלונים אפשר עריכת תצפיות ממספר רב של נקודת מבט והשקפות עולם. כמו-כן, באמצעות ניתוח השאלונים ניתן היה לערוך תצפית על המתצפתים, ולבחון את התהליך ממבט-על. בחינה זו סיפקה מספר שאלות ותובנות מעניינות, לדוגמא, האם קיימים הבדלים באופן פירוש סמלי הסטאטוס על-ידי אנשים שונים, והאם ניתן למצוא חוקיות בהבדלים הללו.

מהתצפיות והשאלונים עלו שאלות נוספות שקצרה היריעה מלגעת בהן: הרבה מתצפתים ציינו כי הם משתדלים להימנע מסמלי סטאטוס, ולהסתכל על פנימיותו של האדם – האם זה אפשרי? האם יש דברים שהמתצפתים לא כתבו במכוון בשאלון, ומהם הגורמים שהביאו לכך (למשל, מתצפתת מספר 18 כתבה, אך ניסתה למחוק, את האמירה: "יש לי טבעת")? כיצד אנו מתמודדים עם ההבדל בין מי שאנחנו, איך שאנחנו מגדירים את עצמנו, ואיך שהסביבה מגדירה אותנו? האם יש למציאות האובייקטיבית ולעובדות חשיבות אמיתית בפירוש סמלי סטאטוס?

נספח א' – תמונות

נספח ב'- שאלון לדוגמא

שלום רב ותודה על הזמן שבחרת להקדיש!

שמי מיכאל פינוס ואני כותב עבודה במסגרת קורס באנתרופולוגיה. נושא העבודה הוא סמלי סטאטוס בקרב סטודנטים בקמפוס הר הצופים.

המידע שתמלא/י יישאר חסוי ולא יועבר לשום גורם חיצוני!

אינך חייב/ת לענות על כל השאלות, אך מילוי השאלון במלואו יהווה תרומה משמעותית למחקרי.

1. אנא בחר/י מישהו/י, שאינך מכיר/ה, והצבע/י עליו.

כעת, נסה/י לתאר אותו/ה, ולנחש לגביו/ה כמה שיותר פרטים, תוך התייחסות לסמלי הסטאטוס שלו/ה (לדוגמא – סנדלי השורש שלו מעידים עליו שהוא שומר על איכות הסביבה)[24]:

2. נסה/י להגדיר  בקצרה מהו סמל סטאטוס:

3. נסה לבחון את עצמך ולתאר את סמלי הסטאטוס בהם את/ה עושה שימוש. מהם, ומה הם מסמלים:

4. האם לדעתך יש הבדל בין המשמעות שאת/ה מעניק/ה לסמלים הללו ובין המשמעות הניתנת להם על-ידי האנשים הסובבים אותך? אם כן, אנא פרט/י:

5. אשמח אם תרשה/י לי לצלם אותך, כך שאוכל להתאים את התיאור למחקר הוויזואלי. (כמובן שניתן לצלם ללא פנים). תוכל לאשר את התמונה לאחר הצילום.

6. אנא ציין סמלי סטאטוס נוספים ששמת לב לקיומם בקמפוס. אין צורך לציין סמלים שכתבת עליהם בשאלות הקודמות:

אנא מלא/י מספר נתונים אישיים:

מין: ז/נ

גיל:___

סטודנט/מרצה/עובד/מבקר/אחר:_______

שעה:________       תאריך: ____________

נספח ג' – סטטיסטיקה



טבלת הנתונים המלאה:

מספר שאלון מין המתצפת גיל מין המתוצפת ענה על שאלה 1 ענה על שאלה 2 ענה על שאלה 3 ענה על שאלה 4 ענה על שאלה 6 הסכים להצטלם מתצפת עם עמדה ביחס לדת מתייחס לדת בתצפית
1 נקבה 22 זכר כן כן כן כן כן לא לא לא
2 נקבה 23 נקבה כן כן כן כן כן לא כן כן
3 זכר 30 זכר כן כן לא כן כן לא לא כן
4 נקבה 24 זכר כן כן כן כן כן לא כן כן
5 זכר 25 זכר כן כן כן כן כן לא כן לא
6 נקבה 25 נקבה כן כן כן כן כן לא לא כן
7 נקבה 19 נקבה כן כן כן כן כן לא כן לא
8 נקבה 18 נקבה כן כן כן כן כן לא לא לא
9 נקבה 22 זכר כן כן כן כן כן לא לא לא
10 נקבה 24 זכר כן כן כן כן כן לא לא כן
11 זכר לא ענה נקבה כן כן כן כן כן לא לא לא
12 נקבה 24 נקבה כן כן כן כן כן כן לא לא
13 זכר 23 זכר כן כן כן כן כן כן לא כן
14 נקבה 22 נקבה כן כן כן כן כן כן לא לא
15 זכר 25 זכר כן כן כן כן כן כן לא כן
16 נקבה 29 לא ברור כן כן כן כן כן כן לא לא
17 נקבה 21 נקבה כן כן כן כן כן כן כן כן
18 נקבה 25 נקבה כן כן כן כן כן כן כן לא
19 נקבה 25 נקבה כן כן כן כן כן כן כן לא
20 נקבה 25 זכר כן כן כן כן לא כן כן כן
21 נקבה 37 זכר כן כן כן כן כן כן לא כן
22 זכר 28 זכר כן כן כן כן כן כן לא לא
23 זכר 28 זכר כן כן כן כן כן כן לא לא
24 נקבה 24 נקבה כן כן כן כן כן כן לא לא
25 נקבה 53 זכר כן כן כן כן לא כן כן כן
26 נקבה 22 נקבה כן כן כן כן כן כן לא לא
27 נקבה 28 זכר כן כן כן כן כן כן לא לא
28 נקבה 22 נקבה כן כן כן כן כן כן לא כן
29 נקבה 21 נקבה כן כן כן כן לא כן לא לא
30 זכר 24 נקבה כן כן כן כן לא כן לא לא
31 נקבה 23 זכר כן כן כן כן כן כן לא לא
32 נקבה 30 נקבה כן כן כן כן כן כן לא לא
33 נקבה 25 נקבה כן כן כן כן כן כן לא לא
34 נקבה 22 נקבה כן כן כן כן כן כן לא לא
35 זכר 37 נקבה כן כן כן כן כן כן לא כן
36 נקבה 25 נקבה כן כן כן כן כן כן לא לא
37 נקבה 29 נקבה כן כן כן כן כן כן לא לא
38 זכר 21 זכר כן כן לא כן לא כן לא כן
39 זכר 20 נקבה כן כן כן כן לא כן לא לא

טבלת הנתונים המלאה:

נתונים כללים כללים:

סה"כ מתצפתים 39.

מתוכם 11 גברים, שהם 28%

מתוכם 28 נשים, שהן 72%

סה"כ מתוצפתים 39.

מתוכם 22 נשים, שהן 58%.

מתוכם 16 גברים, שהם42%.

אחד מתוכם שמינו אינו ידוע.

כתיבה על בן/בת אותו מין:

7 גברים כתבו על גברים, שהם 64% מכלל הגברים.

18 נשים כתבו על נשים, שהן 65% מכלל הנשים.

שיתוף פעולה עם השאלון:

32 מתצפתים, שהם 82%, ענו על השאלון במלואו.

מתוכם 7 גברים, שהם 63% מכלל הגברים.

מתוכם 25 נשים, שהן 89% מכלל הנשים.

גיל ממוצע:

25.5 הוא הגיל הממוצע הכללי.

26.1 הוא הגיל הממוצע לגברים.

25.3 הוא הגיל הממוצע לנשים.

דת:

24 מהמתצפתים, שהם 62%, התייחסו לדת במילוי השאלון.

9 מהמתצפתים, שהם 23%, דתיים.

אחד הגברים הוא דתי, כלומר 9% מכלל הגברים.

8 נשים הן דתיות, כלומר 29% מכלל הנשים.

מתוכן 5, שהן 65%, כתבו על נשים.

בתצפיות נקבעה עמדה כלשהי בנוגע לדתם או אמונתם של 14, שהם 36%, מהמתוצפתים.

צילום:

28 הסכימו להצטלם, שהם 72%.

מתוכם, 8 גברים שהם 73% מכלל הגברים.

מתוכם, 20 נשים שהן 71% מכלל הנשים.


[1] תרגום חופשי– מיכאל פינוס.

[2] איני מכיר את המונח המקצועי לכך, אך כוונתי היא לשאלון שבו על הנשאל לבחור אדם אחר (צד ג'), ולנסות לנתח את סמלי הסטאטוס שלו, ואת משמעותם.

[3] משתתף במובן שבו גם אני משתמש בסמלי סטאטוס, ומפרש את סמליהם של אחרים בחברה.

[4] המחשבים הניידים של אפל מסדרת מק-בוק יקרים להחריד. לרוב, אדם המתהדר במחשב כזה, או בכל מוצר טכנולוגי אחר מבית אפל, ישדר לסביבתו שייכות למעמד כלכלי גבוה.

[5] למען הבהרת המושג, המתצפתים הם הנשאלים. עוד על שיטת המחקר בפרק "מתודולוגיה וסטטיסטיקה".

[6] ראה גופמן, ארווינג, הצגת האני בחיי היומיום, תרגום: שלמה גונן, תל אביב: דביר, ספרי רשפים, 1980. גופמן משתמש במושג זה פעמים רבות. ראה למשל, בעמודים 213-214.

[7] ראה שם, עמוד 19. ההבלטות אינן במקור.

[8] ראה פרק "ניתוח נושאים מרכזיים שעלו מהתצפיות ומהשאלונים"

[9] מתצפת מספר 22 הוא חוקר אורח משוויץ, ולכן ענה על השאלון באנגלית. מעניין לראות שגם אדם שגדל במדינה אחרת, ושמקורו בחברה שאיננה החברה הישראלית, מצליח לזהות את סמלי הסטאטוס באופן די דומה לישראלים מלידה/ותיקים. מתצפת נוסף שאינו ישראלי הוא מתצפת מספר 39. תשובותיהם של השניים אינן שונות באופן מהותי מתשובותיהם של נשאלים אחרים, מלבד השפה בה הן כתובות. ההסבר שלי הוא שעל-אף שאזרחותם שונה, הם, ואנחנו, חלק מאותה תרבות – התרבות המערבית. לכן, אנחנו מסוגלים לנהל את הדיאלוג הלא-מלולי של סמלי הסטאטוס בהצלחה יחסית. הדיאלוג של סמלי הסטאטוס הוא כפי הנראה הדיאלוג היחיד שנוכל לנהל באחוזי הצלחה כל-כך גבוהים במדינה שאיננו דוברים את שפתה.

[10] ראה תמונה 2, בנספח א'.

[11] ראה הגדרת פרק "הגדרה", תת-פרק "הסביבה במרכז", וכן פרק "ניתוח נושאים מרכזיים שעלו בתצפיות ובשאלונים"

[12] מסיבה זו, השתדלתי לחלק את השאלונים כ 40 דקות לאחר שעה עגולה, כלומר כ 10 דקות מתחילת שיעור, מתוך הנחה כי מי שנמצא בחוץ בשעות כאלה אינו ממהר לשיעור מכיוון שיש לו שעת חלון.

[13] לניתוח המלא ראה נספח ג'. לשאלון ראה נספח ב'. בחלוקות לפי מין יש 39 מתצפתים, אך רק 38 מתוצפתים משום שבאחד השאלונים תיאור המתוצפת  התייחס רק ללבושו ולא אפשר את קביעת מינו.

[14] אופיו של אדם הינו דבר גמיש והוא יכול להשתנות במרוצת השנים, אך במסגרת עבודה זו, אתייחס אליו כאל קבוע, באופן יחסי.

[15] ראה ניתוח סטטיסטי מלא בנספח, טבלה 3.

[16] מתצפתת מספר 16 אינה דתייה. אמירתה התייחסה לזיהוי בגדי ווינטאג' ויד-שנייה.

[17] ראה השאלון בנספח ב'. מתצפתים שקיבלו את הגרסה הראשונה, זו ללא הדוגמה, נטו לערוך תצפיות שיטחיות ולא ממוקדות, דבר אשר הקשה על עיבוד הנתונים והסקת מסקנות.

[18] ראה בנספח ב', שאלות 3,4 בשאלון.

[19] ראה ניתוח סטטיסטי מלא בנספח ג'.

[20] כלומר, תקשורת שאינה פנים אל פנים.

[21] לדוגמא, דוא"ל הינו יותר "אמצעי" ממסרון. מסרון הינו יותר "אמצעי" משיחת טלפון. וכן הלאה. ככל שאנו מרגישים רחוקים יותר מהנמען, ומתגובתו לדברינו, כך גדלה תחושת השחרור. דוגמא לכך ניתן למצוא בחיי היומיום. אדם שמאחר לפגישה, או מבריז לחברים, לרוב ישלח מסרון, ולא יתקשר. כאשר לסטודנט יש שאלה למרצה, לרוב יעדיף הסטודנט משלוח דוא"ל על פני שיחת טלפון.

[22] ראה שאלון בנספח ב'.

[23] שם, עמודים 21-22

[24] משפט זה לא התווסף רק בגרסה שנייה של השאלון, לאחר ששמתי לב כי המתצפתים אינם מתייחסים בצורה מניחה את הדעת לסמלי סטאטוס ספציפיים, אלא להתרשמות כללית בלבד, מבלי לתאר את האדם.

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. איתי permalink

    ככל הזכור לי אידיאה וילאריניו היא משוררת ולא משורר ולכן כל השיר אמור להיות בלשון נקבה.

    • אכן, אתה צודק.
      עם זאת, הקריאה שלי את השיר מבחינה בין המשורר/ת בין השיר עצמו. בדיוק כפי שהקריאה שלך את העבודה מבחינה בין תוכן העבודה (הגלוי בפניך) ובין מי שכתב אותה (שעליו אתה יודע – או אמור לדעת – מעט מאוד).
      הרגשתי היא שתחת קונטקסט של שיח על זהות זו הבחנה מותרת. אך זוהי רק דעתי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: