Skip to content

קץ הכתיבה – תגובה לרנאטו רוסאלדו

אפריל 5, 2010

קץ הכתיבה – תגובה לרנאטו רוסאלדו

במאמרו[1], עורך רנאטו רוסאלדו השוואה בין שני סגנונות כתיבה אתנוגראפיים. מצד אחד כתיבה הנשענת על ממצאים היסטוריים ומיוצגת על-ידי 'מונטאיו' מאת עמנואל לה-רוי לדורי,[2] ומצד שני, כתיבה הנשענת על עבודת שטח עכשווית, ומיוצגת על ידי 'הנואר' מאת סיר אדוארד איוון אוונס-פריצ'ארד.[3] רוסאלדו מציג ניתוח ספרותי של עבודות המופת הללו אך נדמה כי הביקורת העיקרית שלו אינה צורנית או תוכנית אלא פילוסופית, ונוגעת לבסיס הרעיוני המאפשר למישהו "לומר משהו על משהו" כדבריו של קליפורד גירץ.

רוסאלדו מבקר את שני הכותבים כאחד על כך שהם אינם מתייחסים להשפעה הרבה של אופן קבלת המידע ושל הקונטקסט ההיסטורי של המידע עליו הם מבססים את מחקריהם. התייחסותו של לדורי לפרוטוקולי חקירה אינקוויזציוניים כדוחות שטח אנתרופולוגיים מהימנים ואובייקטיביים אינה במקומה, אך למעשה, גם את מהימנותם של דוחות השטח של פריצ'ארד, קפדניים ככל שיהיו, דוחה רוסאלדו. הוא מקביל בין תהליך עבודתו של אוונס-פריצ'ארד, המורכב מעבודת שטח חוקרת ולאחריה ניתוח הנתונים והעלאתם על הכתב, לתהליך עבודתו של לדורי, שבו את תפקיד החוקר בשטח ממלא האינקוויזיטור ועל הכתיבה אחראי לדורי. למעשה, שולל רוסאלדו את האפשרות לכתיבה אובייקטיבית באשר היא, באומרו שאין להסתמך על מידע ממקור שני (כלומר על עבודתו של חוקר אחר) שיהיה אובייקטיבי, וכן, באותה נשימה, שאי אפשר להסתמך על מידע ממקור ראשון. בביקורתו, רוסאלדו לא מותיר מקורות מהימנים לכתיבה חוקרת ואובייקטיבית.

קריאת התגר של רוסאלדו אינה על האמצעיים הרטוריים בהם הכותבים האתנוגראפיים עושים שימוש, כי אם על כך שעבודותיהם אינן מתארות את המציאות כפי שהיא, ומשתמשות ברטוריקה כדי לנסות להסוות עובדה זו. על פי השקפת עולמו של רוסאלדו אי אפשר לומר משהו אובייקטיבי על משהו, אך גישה זו עלולה לדחוק את האנתרופולוגיה אל מחוץ לתחומים המדעיים, ולהשאירה אובדת במרחבי הרטוריקה והספרות הבדיונית.


[1] Renato Rosaldo, From the Door of His Tent, in: Writing Cultute: The Poetics and Politics of Ethnography, editors: James Clifford and George E. Marcus, Berkeley: University of California Press, 1986. Pg. 77-97.

[2] Emmanuel Le Roy Ladurie, Montaillou, The Promised Land of Error. New York: George Braziller, 1978.

[3] Sir Edward Evan Evans-Pritchard, The Nuer, Oxford: Oxford University Press, 1940.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: