Skip to content

תגובה לפרק מספרו של יחזקאל קויפמן

אפריל 5, 2010

תגובה למאמרו של יחזקאל קויפמן שיעור בריאת העולם

במאמרו[1], יחזקאל קויפמן מעלה טענה שהמונותיאיזם ואוניברסאליות האל עומדים בלב האמונה הישראלית, ובכך מבדילים אמונה זו משאר האמונות והתרבויות באותה תקופה. לטענתו, מתגלים עקרונות אלה במקרא כמעיין אקסיומה אמונית – אין להם הוכחה, או הסבר בכתוב, הם פשוט נובעים ומשתמעים לכל אורך הטקסט המקראי. הוא אף ממשיך וטוען שמקור האמונה הזו הוא אינטואיטיבי, שכן לא ברור מתי, או באיזה נסיבות, החלו בני ישראל, ורק הם מכל העמים והתרבויות (הבבלים, הכנענים וכו'), להאמין שהאל שלהם הוא היחיד שקיים, והיחיד שאי-פעם התקיים. (שם, עמ' 9)

בהמשך מאמרו, סוקר קויפמן מספר תיאוריות קיימות בעניין המיתולוגיה בדת ישראל, אך שולל אותן אחת-אחת. אפרט שתיים מן התיאוריות. התיאוריה הראשונה נוגעת למלחמות האמונה[2], מלחמות בני-ישראל בעמים אחרים, הוא מפשט לכדי מלחמה בתופעת האלילות, בפסלים, ולא מפרש אותן כמלחמות בין ישויות אלוהיות. בכך, שולל קויפמן את קיום מוטיב הגיגנטומכיה, שנפוץ לרוב במיתוס.

התיאוריה השנייה שקויפמן מעלה נוגעת למלחמות ה' במפלצות[3] (כגון הלווייתן או התנין). קויפמן מתייחס לאירועים אלו כאל מרד בריות (מקרים נוספים שצוינו הם מרד הנחש בגן עדן, או ניסיון בני-האדם במגדל בבל), ונאחז בציטוט פסוקים המראים את המפלצות כבריות של ה' (למשל בריאת ה"תנינים-הגדולים" בראשית א', כא'), ובעובדה שאין המפלצות מוזכרות כבעלות כוחות אלוהיים, או כישויות טרנסצנדנטאליות.

המאמר של קויפמן מצליח להתמודד עם מרבית התיאוריות האחרות במידה כזו או אחרת של שכנוע. בין אם בעזרת מחקר שמי[4] (אין דמיון בין שמות האלילים לבין שמות עוזריו/אויביו של ה') ובין אם בעזרת פירוש כוללני של הכתוב, שהוא לעיתים כוללני מדי[5] (בראשית, א', א'-ב' – פירוש המילה "הארץ" בפסוק א' ככוללת גם את המים שבפסוק ב', אחרת, המים לא נבראו ע"י ה' והיו שם מלכתחילה! הם ישות טרנסצנדנטאלית נוספת לאלוהים, ושוללת את מעמדו כבורא-כול יחיד!).

ראוי להתייחס לאחת ההשערות הראשונות שקויפמן מעלה. טענתו לאינטואיציה של בני-ישראל לאמונה במונותיאיזם בעייתית בעייני מאחר וקויפמן לא מציע הסבר בר-תוקף. הוא סוקר מספר גישות בעניין זה –  למשל הפרדה בין דת הכהנים המונותיאיסטית מלכתחילה, לדת העממית, הרואה בה' אל יחיד לישראל, אך לא אל יחיד בעולם[6], או את "שיכתובה" של התורה ע"פ האמונה הרווחת בתקופת הנבואה (ונשאלת השאלה, האם בתקופת הנבואה האמונה באל יחיד ואוניברסאלי כבר לא הייתה ייחודית לעם-ישראל?), ושיבוצה בראשית המקרא כדי לתת תוקף לאירועים עתידיים[7] – אך נראה כי מאמרו לוקה בחסר. במאמר שעוסק במהותה של האמונה הישראלית, אין מספיק התייחסות לרגע המכונן של ההתגלות, האפיפאניה של מהות האל, אותו ניצוץ של תרבות חדשה[8], בין אם התרחשה בתקופת הנביאים או בכל זמן אחר.

הגישה של קויפמן להתגלות יכולה, וצריכה, להיות קצת יותר נשכנית. אין התייחסות לאותה תקופה גורלית, כפי הנראה, של חורבן בית ראשון. אין הסבר מהיכן הגיע הרעיון שה' יכול להעניש אותנו ע"י עמים אחרים כשליחיו, שאינו משויך לעם-ישראל לעולמי-עד[9]. נעשית "קפיצה לוגית", באומרו שהתרבות הישראלית פגשה אמונות אחרות, "עיבדה" את דבריהן, קיבלה ממאורן, ומתוך תהליך זה נולד עיקרון אחדות-האל[10]. האם לא נאמר במשפט זה שרעיון האל היחיד ייתכן והיה קיים בתרבויות אחרות, ש"הקדימו" את בני-ישראל?  ואם אכן כך, האם לא משמעות הדבר שהייתה גם מיתולוגיה יהודית? באיזו דרך "מעבדת" תרבות אחת את שכנתה, אם לא ע"י מלחמת ערכים, שתבוא לידי ביטוי בתקופה זו במלחמת דת בין עמים, או מלחמת קדושה מיתולוגית בין אלים? האם משמעות הדבר שייתכן וישנה מגילה גנוזה שתחשוף מה התחולל לפני "בראשית ברא ה'"? או אולי המיתוס הופיע בעבר במקרא, וטושטש לאורך השנים?

לסיכום, מאמרו של קויפמן אכן מוכיח את טענותיו בדבר היעדרות המיתוס במקרא, וייחודו של האל הישראלי כאל על-זמני ואוניברסאלי, כפי שבא לידי ביטוי בכתוב, אך מניח הנחת-עבודה שאינה מבוססת דיה. את שאלת מקור הייחודיות הוא משאיר פתוחה, ובכך פותח פתח למחקר נוסף, ומעמיק יותר.


[1] קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, 12-1, 415-450

[2] שם,עמ' 422-424

[3] שם, עמ 424-425

[4] שם, עמ 427

[5] שם, 437-438

[6] שם, עמ' 2-3

[7] שם, עמוד 4

[8] שם, עמ' 11

[9] למשל בחורבן בית המקדש, שם, עמ' 4

[10] שם, עמ '9

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. כמה תשובות לשאולותיך תוכל למצוא אם תקרא את העמודים שבין עמוד 12 לעמוד 415, בסך הכל זהו ספר ולא "מאמר" כפי שכתבת.

    כמו כן תוכל למצוא גם תשובה של קויפמן עצמו לביקורות (שכללו בין השאר גם את שאלותיך) במאמרו "בכבשונה של היצירה הלאומית", המופיעה במהדורות היותר חדשות של ספרו (למשל במהדורה שישית תשכ"ד).

    הייתי אומר שהביקורת שלך קצת יומרנית, מבלי שקראת את הספר לעומקו.

    https://sites.google.com/site/yehezkelkoyfman/sikumim/a_a

    • אתה צודק, הביקורת שלי אכן יומרנית. ואכן לא קראתי את הספר, אלא רק את הקטעים שהמרצה ביקשה שנגיב עליהם. זאת ועוד, התגובה שלי נגועה בירקרקות של טירונים, שכן זהו התרגיל הראשון שכתבתי (ואני מקווה שהשתפרתי, והפכתי צנוע יותר, בתרגילים המאוחרים יותר).
      ההערות שלך נכונות ומדויקות (והן זהות להערות שקיבלתי מהמרצה), ואני מקבל אותן לחלוטין.

      בנימה אחרת,
      משמח אותי לדעת שיש מי שקורא.
      המשך שבוע טוב,
      מיכאל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: