Skip to content

תיאור עמוק של מנוע גדוש

אפריל 5, 2010

תיאור עמוק של מנוע גדוש

"כל חובב הגה מסתכל על מכונית באופן אמוציונלי יותר מאשר רציונלי." – [1]Drugstore

בפרק הפותח את ספרו "פרשנות של תרבויות" מתאר קליפורד גירץ את גישתו לעשייה האתנוגראפית ולניתוח תרבויות.[2] גירץ משתמש במושג שטבע גילברט רייל, 'תיאור גדוש', המהווה מעיין תמצות של השקפת עולמו.[3] בפרק החותם את הספר, מתאר גירץ את תופעת קרבות התרנגולים בבאלי, ומציע את המושג 'משחק עמוק' בכדי לנתח ולהבין את המשמעות הסמיוטית של התופעה התרבותית. במאמר זה אנסה לבאר את המושגים ולהציע ניתוח על-פי המושג 'משחק עמוק' לתופעת מרוצי המכוניות הבלתי-חוקיים בישראל.

אנסה להגדיר את המושג על דרך השלילה. 'התיאור המחוק', הוא תיאור אתנוגראפי הכולל את הפעולות והמעשים בלבד, בצורה אובייקטיבית ככל הניתן ללא תוספת פרשנות של האנתרופולוג החוקר או של החברה אותה חוקרים. [4] מעין צילום סטילס של המציאות ברגע נתון, ללא עיבוד או פירוש נוסף. בדוגמא אותה מביא גירץ, זהו תיאור כמעט לאקוני של כיווץ עפעפיים מהיר בעין ימין. לטענתו של גירץ, על אף דיוקו הרב בציון העובדות, אין תועלת רבה בתיאור כזה, כיוון שהוא חוטא לאופייה הסמיוטי של ההתנהגות והתרבות האנושית.

גירץ שם דגש על הכלים והשדות האסוציאטיביים שעלינו להשתמש בהם בבואנו לפרש חברות, מחוות ומעשים תרבותיים. לטענתו, עלינו לנסות ולהבין את המשמעות של המעשה כפי שיבין אותה בן התרבות המקומית, ובמקביל, לנסות לאתר את המרכיבים הגנריים שלה, הקיימים בה מעצם היותה תרבות אנושית. רק כך, הוא טוען, "יינתן כושר דיבור מדעי לאירועים אילמים", ונוכל לשים לב לתבניות הצצות ועולות בחברות האנושיות השונות.[5]

לסיכום ביניים, המושג 'תיאור גדוש' מתאר כתיבה אתנוגראפית שכוללת את המאורעות שהתרחשו, בתיאור מדויק ואובייקטיבי ככל הניתן, וכן את הפרשנויות הסובייקטיביות הנלוות לה, הן זו שמבארת את משמעות האירועים בחברה המקומית והן זו המנסה ללמוד מתוך האירוע המיקרוסקופי על החברה האנושית כולה, ועל בני-האדם המרכיבים אותה.

בהמשך ספרו, מביא גירץ 'תיאור גדוש' של קרבות תרנגולים בבאלי.[6] ניתן לחלק את הפרק לשלושה חלקים, המתאימים למרכיביו השונים של 'התיאור הגדוש'.[7] תיאורו של קרב התרנגולים ושל מערכת ההימורים הנלווית לו, כמו גם תיאורה של המערכת החברתית היישובית (בתוך הכפר ומחוצה לו), הם 'תיאור מחוק'. הם תיאור מפורט ואובייקטיבי למאורעות ואירועים עליהם תצפת גירץ. בהמשך, פונה גירץ לניתוח המשמעות הסמיוטית של הקרבות, ולמעשה, לפענוח יחסי הכוחות בחברה הכפרית כפי שהם באים לידי ביטוי בקרבות ובהימורים. בחלק זה מבקש גירץ להבין את  משמעות ההתרחשות באותו אופן בו יבין אותה אינפורמנט מקומי, בן-הקהילה, ללא ניתוח או פרשנות מנקודת מבט חיצונית. בשלב הזה אין ניסיון למציאת מודל כלל-אנושי שיהיה תקף בכל חברה אנושית, אלא פשוט ניסיון להבין את האירוע ומשמעותו כהלכה.

השלב השלישי, ולדעתי המעניין ביותר, הוא זה שעוסק בזיהוי הסטרוקטורות הכלליות, אלו שנובעות מעצם טבענו האנושי. בשלב זה נכנס לדיון המושג 'משחק עמוק'. גירץ מנסה להראות כיצד המושג בא לידי ביטוי בקרבות התרנגולים הבאלינזים, ומתוך כך, מעלה שאלות הנוגעות לתרבות האנושית בכללותה.

לפי הגדרתו של ג'רמי בנתאם, 'משחק עמוק' הוא כזה שהסיכון למשתתף בו גדול בצורה לא פרופורציונאלית לסיכויי הזכייה, ולכן, לטענתו של בנתאם, השתתפות במשחק כזה היא התנהגות אי-רציונאלית.[8] עם זאת, גירץ מוסיף נדבך חשוב ומשמעותי להגדרה זו, המסבירה מדוע אנשים בוחרים בכל זאת להשתתף במשחקים כאלו. הרווח העיקרי אינו כספי, כי אם חברתי-מעמדי. למעשה, הרווח או ההפסד הכספי שוליים בעיניהם. אם כן, מירב העניין הוא בפן החברתי, ביחסי הכוחות בין הגברים והקאסטות בכפר ובין הכפרים במחוז.

תופעה המזכירה את 'המשחק העמוק' אותו מתאר גירץ ניתן למצוא, לצערנו, בכבישי ישראל. מדובר במרוצי כבישים לא-חוקיים בהם משתתפים בעיקר גברים צעירים, חמושים במכוניות מתקדמות.[9] ניתן למצוא נקודות דמיון רבות בין קרבות התרנגולים ומרוצי המכוניות, המרכזית שבהן היא 'עומקו' של הקרב. אין ספק שהסיכון בנהיגה פראית שכזו גדול לאין שיעור מהרווח הכספי בניצחון במרוץ כביש. נקודת דמיון נוספת היא היחס למכונית. קיים זיהוי מוחלט של המכונית עם הנהג, הן בעיני הסביבה והן בעיניו. מכונית מהירה יותר או מאובזרת יותר מעידה על מצב כלכלי טוב יותר, ובעיקר על סטאטוס גבוה יותר בעיני המתחרים האחרים.[10] הדאגה, ההתעסקות וההשקעה הכספית הרבה של הצעיר במכונית המרוץ מזכירים במידה רבה את המסירות המוחלטת של הגבר הבאלינזי לתרנגוליו. ביטויי האלימות והחייתיות שבשעיטה המהירה והאגרסיבית בכבישים הציבוריים אינם פחותים מאלו הבאים לידי ביטוי בצימאון הדם והציפייה לקרב של הגברים הבאלינזים. כמו כן אל לנו לשכוח שחלוקה לתתי-קבוצות המתחרות ביניהן, קיימת גם בקרב חובבי האקשן המוטורי, ולא רק בחברה הכפרית בבאלי.

עם זאת, ראוי לציין את ההבדלים בין התופעות. הגברים הבאלינזים אינם מסתכנים באופן מהותי, למרות עריכת הקרבות ללא היתר חוקי, מעבר לסיכון בירידה רגעית בסטאטוס החברתי. לעומתם, הגברים הצעירים בישראל ובעולם העוסקים במרוצי כביש מסתכנים באופן ניכר והתופעה גובה קורבנות בנפש מעת לעת. הבדל נוסף ניכר בפרסום ותפוצת התופעה, וכן בלגיטימציה החברתית לה היא זוכה. לעומת קרבות התרנגולים בבאלי, הזוכים ללגיטימציה מלאה מבחינת הילידים ונערכים במרכזי הכפרים ובחגים לאומיים, מרוצי הכביש נערכים כמעט תמיד באישון לילה, וזוכים ללגיטימציה חברתית מועטה ביותר, בנוסף לחשאיות והסודיות הנדרשת מהמשתתפים, בשל החשש מפני נציגי החוק.

התיאור המצוי בידי של תופעת מרוצי הכביש הלא-חוקיים בישראל אינו מלא או מפורט ככל וכלל, אך למרות זאת, תיאור התופעה גדוש במידת מה. אני מקווה שהצלחתי לבאר את המשמעות אותה מעניקים המשתתפים במרוץ למעשים והאירועים המתרחשים במהלכו וסביבו, על אף שלא יכולתי להצטרף אל המשתתפים, או אפילו לראיין אותם באופן ישיר. את חלקו השלישי של התיאור הגדוש, זה המבקש לזקק את המודל הכללי מן התופעה הספציפית, אני חש שגירץ כבר עשה עבורי. גירץ הוא זה שניסח את המודל של שלושת הסגולות של הקרב כפי שהן מובאות בעמוד 298: "תכונתו הדרמטית הבלתי אמצעית, תוכנו המטפורי והקשרו החברתי". אני רק מצאתי דוגמא נוספת שמאשררת את "הניתוח התרבותי שאינו שלם במהותו" של גירץ.[11]


[1] ציטוט של משתתף בפורום קארספורום. http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=13456&page=2

[2] גירץ, קליפורד. פרשנות של תרבויות. מתרגם: יואש מייזלר. ירושלים: הוצאת כתר, 1990.

[3] What is 'Le Penseur' Doing? Department of Anthropology at the University of Kent, 21 Aug. 1996. Web. 01 Jan. 2010. < http://lucy.ukc.ac.uk/CSACSIA/Vol14/Papers/ryle_1.html&gt;

[4] 'התיאור המחוק' הוא המושג ההופכי ל-'תיאור הגדוש'.

[5] גירץ, עמוד 37.

[6] שם, פרק 11. עמודים 273-305.

[7] חלוקה זו אינה מוחלטת וחדה. לא ניתן להצביע על פסקה מסוימת בה גירץ עובר מחלק לחלק, אך בכל זאת אנסה למנות את מרכיביו השונים של הפרק.

[8] J. Bentham, The Theory of Legislation, Hildreth translation, International Library of Psychology (1931), n. to p. 106

[9] בישראל, התופעה אינה מתועדת היטב. לכן דברי מתבססים על סרטים העוסקים בנושא, כדוגמת "מהיר ועצבני", ועל מספר מועט של פורומים וסרטונים ישראליים המעידים על התופעה:

http://videos.streetfire.net/video/700HP-FIAT-AND-A-LADY_682538.htm

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=13456&page=2

[10] ראוי לציין שתופעה זו אינה ייחודית למשתתפים במרוצי המכוניות. ניתן להתרשם ממנה גם כאשר בוחנים את ההתייחסות לסוג מכונית הליסינג הניתנת לעובדי חברות מסחריות או ממשלתיות, ולהתאמה בין יוקרת המכונית לתפקיד, למעמד ולוותק בחברה.

[11] גירץ, עמוד 38.

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. עם צירוף "משחק עמוק" עולה לי בראש האסוציאציה עם רגשות ואמוציות. מילה עצמה "עמוק" היא אמוציונלית, כמו רגש עמוק ועוד.. נישמע לי עצוב אפילו.. כמו משחק עצוב=משחק עמוק

    • כן, אוקיי… אני לא בטוח שבאמת קראת את מה שכתבתי. זה נראה לי יותר כאילו עשית חיפוש למילת המפתח "משחק" ואז הגבת לאחר ריפרוף קצר מאוד בתוכן עצמו. שקלתי לרגע להעלב אבל נראה לי שאוותר על זה.
      עם זאת, זאת לא תגובת ספאם קלאסית אז אישרתי. אם תרצה לפתח מעט יותר את האסוציאציות שלך אשמח לשמוע…
      מיכאל

Trackbacks & Pingbacks

  1. 2010 סטטיסטיקה « דברים נאמרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: