Skip to content

תרגיל תגובה למאמרה של תקווה פריימר-קנסקי

אפריל 5, 2010

תרגיל תגובה לחלקים מספרה של תקווה פריימר-קנסקי

בספרה[1], עוסקת תקווה פריימר-קנסקי באופיו המיוחד של האל כפי שהוא מתואר בתנ"ך, בהתפתחות הידע האנושי וב"מערכת היחסים" בין האל ובני-האדם, בהשוואה לתרבויות אחרות מתקופה זו. אופיו המיוחד של האל התנכ"י בא לידי ביטוי בתפיסה שהוא לבדו יכול לספק את כל צורכי הקיום. בניגוד לתרבויות פוליתיאיסטיות שבהן קיימים אלים רבים והאדם נדרש לכוחותיהם המשולבים כדי לשרוד ולשגשג בעולם, בתרבות ישראל ישנו רק אל אחד, והוא לבדו אחראי על ארבעת הצרכים הבסיסיים של הקיום האנושי: ביטחון, שפע חקלאי, בריאות ופוריות.

פריימר-קנסקי עורכת השוואה בין התפתחות האנושות והידע האנושי על-פי המיתוס של התרבויות במסופוטמיה, ביוון ובתנ"ך. בעוד שבתרבויות האחרות הידע והחוכמה ניתנו לאדם ע"י האלים (למשל אאה מעניק לאדפה את החוכמה, פרומיתיאוס נותן לאנושות את האש – האדם הוא פסיבי), בסיפור התנכ"י חוה היא אקטיבית (ותיקח, ותאכל, ותיתן)[2]. מרגע זה החכמה וההתפתחות הופכים להיות חלק מהטבע האנושי. לאחר אכילת פרי עץ הדעת חוה ואדם למדו מלאכה חדשה, תפירה, והם מכינים לעצמם בגדים. בהמשך בראשית מופיעים מקצועות חדשים ומיומנויות חדשות ללא הסבר אלוהי להופעתן, ולא נותר לנו אלא להניח שהן תולדה של שאיפת האדם להתפתחות ולדעת[3]. עם זאת, ישנם דברים שהאל בכל זאת מעניק לאנושות, למשל מערכת החוק והמשפט[4], וכן את ייחודו של עם הסגולה, על חובותיו וזכויותיו השונות[5].

פן נוסף אותו מבקשת פריימר-קנסקי להשוות הוא מערכת היחסים בין האל והאדם. בהשוואה זו מוצאת החוקרת נקודת דמיון חשובה. בכל התרבויות השונות נתפס האדם כאיום על האל, במיוחד בניסיונותיו להתקרב אל האלוהות. כך למשל בסיפור מגדל בבל המקראי[6] ובסיפור אדפה ורוח הדרום.[7] עם זאת, בעוד שבתרבויות המסופוטמיה האלים והאלות יחדיו אחראיים על האדם, והם אלה שדואגים לצרכיו, בתרבות המקראית המצב שונה. כאמור, לאדם מיוחסות ההתפתחויות בידע ובתרבות האנושית, אך הקיום האנושי, על ארבעת מרכיביו[8], עדיין נתון בידי האל. האל אינו האחראי הבלעדי לקיומו ושגשוגו של האדם, מתקיימת מעיין שותפות בין האל והאדם. פריימר-קנסקי טוענת שאותה חלוקת תפקידים קיימת גם בתרבויות המזרח הקרוב, אך שם החלוקה היא בין האלות והאלים. קיימת חפיפה בין תפקידי האדם ותפקידן של האלות, ובין תפקידי האלים במסופוטמיה ותפקידיו של האל. לטענתה, העלייה במעמדו של האדם בתנ"ך נובעת מהעדר האלות, ומאופי המונותיאיסטי של האל. עמדה זו עומדת בסתירה לדוגמה המונותיאיסטית הבסיסית בדבר יכולתו האינסופית של האל.

יסודות האמונה הישראלית נטועים בעובדת קיומו של אל אחד, אוניברסאלי ועליון שלכוחו וליכולותיו אין גבול. הטענה שמעלה פריימר-קנסקי מערערת את היסודות הללו. אם לאנושות יש תפקיד כלשהו בעולם, ע"פ האמונה המונותיאיסטית, הרי שהאל ציווה אותו עליה. הרמיזה שהאנושות מילאה ריק שנוצר מקיומו של אל יחיד ממעיטה בערכו ובגדולתו של האל, ובכך סותרת את האמונה המונותיאיסטית.

לסיכום, מחקרה של פריימר-קנסקי מאיר באור חדש ומעניין את מערכת היחסים שבין האל והאדם. לא עוד תלות מוחלטת באל, אלא מקום להתפתחות וליצירה אנושית. עם זאת, מסקנתה בדבר הריק שנוצר בהעדר אלות סותרת את עקרונות האמונה המקראית, ומתוך הפרקים שקראתי, איני מוצא לה סימוכין.


[1] Tikva Frymer-Kensky, In the Wake of the Goddesses:‎ Women, Culture, and the Biblical Transformation of Pagan Myth‎, New York: Free Press 1992, pp. 83-99; 108-117

[2] בראשית ג', ו'.

[3] בראשית פרק ד'. חנוך בונה עיר, תובל-קין הוא חרש ונפח, יובל הוא המוזיקאי הראשון.

[4] האיסור לאכול מעץ הדעת, בראשית ב', יז'. מצוות בני נח, בראשית ט', ומעמד הר-סיני, שמות, כ'.

[5] בראשית, יב' והלאה.

[6] בראשית, פרק יא'.

[7] Shlomo Izre'el, Adapa and the South Wind, אאה מרמה את אדפה ומונע ממנו חיי נצח, כדי שלא יהפוך לאל.

[8] ביטחון, שפע חקלאי, בריאות ופוריות.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: