Skip to content

הגבר בחברה האירופאית ובחברה הטרובריאנדית

אפריל 5, 2010

הגבר בחברה האירופאית ובחברה הטרובריאנדית

בספרו,[1] בוחן ברוניסלב מלינובסקי את הצד הסוציולוגי של תיאוריית פרויד בעניין תסביך אדיפוס, ומרכזיותו בעיצוב החברה ונפש האדם. פרויד טוען שחיי המשפחה הם הגורם המעצב החשוב ביותר בנפשו של האדם. הלחצים, התשוקות והקונפליקטים שהילד מרגיש כלפי בני משפחתו, ובראשם אימו ואביו, הם אבני הפינה בבניית אישיותו.[2] לטענתו של פרויד, התיאוריה היא אוניברסאלית, והמודל יופיע בכל משפחה ובכל חברה אנושית בעבר, בהווה ובעתיד.[3]

מלינובסקי מעלה שתי נקודות שלדעתו אינן מקבלות מספיק התייחסות בתיאוריה הפרוידיאנית. הן נוגעות לטיב הקשר בין המשפחה והחברה וכיצד הן משפיעות האחת על השנייה. כדי לבחון את הקשר הזה הוא מציע להשוות בין שתי תרבויות שונות: בני המעמד הנמוך בחברה הנוצרית והפטריליניאלית באירופה, והחברה הילידית והמטריליניאלית באיי הטרובריאנד. בהשוואה יסודית ומרתקת זו מראה מלינובסקי שהמודל הפרוידיאני אינו מתקיים בכל המקרים והתרבויות, ושהשפעתו של האדם על החברה – על מרכיביה השונים:  הנורמות המקובלות בה, המערכת הכלכלית והאמונות המשותפות שלה – לא פחותה מהשפעת הסביבה על האדם ועל המודל המשפחתי.

מהשוואתו של מלינובסקי עולה שתפקיד הגבר במשפחה בחברה הילידית שונה מאוד מתפקידו כפי שהוא מוכר לנו. כראש המשפחה, תפקידו של האב האירופאי הוא לפרנס ולדאוג ליורש ראוי. האב הוא האחראי על המשמעת והמוסר של ילדיו, הוא נציג הנורמות החברתיות בבית. כדי לזכות באהבתו של האב יש לעמוד ברף ציפיות גבוה – אהבתו והערכתו של האב תלויות בהישגי הילד. הקשר בין גבר אירופאי לאחייניו אינו מעוגן בנורמות החברתיות, ואינו מתואר בספר כגורם בעל חשיבות.

בחברה הילידית אין קשרי דם או שארות בין האב לילדים. הגבר מחוייב בראש ובראשונה לאחיותיו וצאצאיהן, לאחר מכן לאשתו, ולבסוף לילדיה. אין זה מתפקידו לחנך אותם. כיוון שהתפיסה של מין ומיניות היא הרבה יותר חופשית, הטראומה של יצירת תחום מגונה בחייהם נמנעת, הילדים אינם תופסים את אימם כאובייקט מיני, ואינם רואים באביהם גורם מאיים או כזה שיש להתחרות בו. הנציג של החוק השבטי והמוסר הוא הדוד מצד האם, ה'קאדה'. הדוד הוא האחראי לכלכלתם, לחינוכם ולהכשרתם לקראת החיים של הילדים. הוא זה שמציב דרישות והוא בעל הסמכות שהילד רואה בו איום, ומפתח קנאה, כעס ויריבות כלפיו.

קונפליקט מעניין שמלינובסקי אינו נותן עליו את הדעת הוא שבחברה הילידית שני התפקידים הללו מבוצעים על-ידי אדם אחד. סביר להניח שלכל גבר בחברה הילידית יש אחות ושהוא נשוי, ומכאן מחויבויותיו כ'קאדה' וכבעל. הגבר המלנזי מחוייב לשני תפקידים, שונים לחלוטין במהותם. באחד הוא נדרש להיות עדין, חברי, מייעץ ומטפל, ובשני הוא נדרש להיות סמכותי ולחנך במשמעת נוקשה. לגבר האירופאי יש תפקיד אחד עיקרי, להיות אב. 'מותר' לו להעתיק את דמות האב הקשוח גם לתפקידו השני, ולהיות דוד קשוח. לעומתו, הגבר השבטי חייב להצליח להכיל שני תפקידים שונים בתכלית. הוא נדרש להכיל קונפליקט גדול מאוד בחייו, ולמעשה מנהל מעיין חיים כפולים – אבא נחמד ודוד קשוח. מעניין יהיה להושיב את הגבר הזה על ספת הטיפול של פרויד, ולראות האם אכן החיים הפרימיטיביים פשוטים יותר.


[1] מלינובסקי ברוניסלב, מין והדחקה בחברה הפראית, 1927. בתרגום דפנה לוי.  קראתי את שלושת החלקים הראשונים,

עמודים 1-105.

[2] כמו מלינובסקי, בכל מקום שאשתמש בכינוי ילד, אתכוון גם ילדה, אלא אם נאמר אחרת.

[3] פרויד ניסה ליישם את התיאוריה שלו על מיתוסים ומחזות יוונים – כך קיבל התסביך את שמו. כמו כן, פרויד העלה השערה על-פיה התרבות האנושית החלה ב'חטא טוטמי', רצח אב על ידי צאצאיו, על רקע יריבות וקנאה בנשותיו ובכוחו.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: