Skip to content

אוגוסטינוס בניתוח פסיכולוגי חברתי

מאי 8, 2010

אוגוסטינוס מביא בספרו את קורות שלושים וארבע השנים הראשונות של חייו.[1] אמנם, פונה אוגוסטינוס בספרו אל האל, אך למעשה, הספר מיועד לקהל בשר ודם. מטרתו של חיבור זה היא לשכנע את שאינם משוכנעים כי הנצרות היא האמונה הנכונה והצודקת ביותר. בסגנונו המיוחד ובשלל אמצעי ותחבולות רטוריקה בהם עושה שימוש אוגוסטינוס יש כדי לרגש גם את הקורא המודרני,[2] בעל נקודת המבט המנתחת והביקורתית.

על אף מטרתו המיסיונרית של הספר, שמחתי לגלות כי אוגוסטינוס אינו מעמיד פני צדיק, וכי הוא נותן ביטוי גם לצדדיו האנושיים, גם אם אינם מחמיאים במיוחד. נושא אחד שתפס את עיני הוא היותו של אוגוסטינוס נתון, אך בה בעת מודע, להשפעות חברתיות. דוגמאות לכך ניתן למצוא בדבריו שלו: "אהבתי לא-כלום נוסף [על מעשה הגניבה – מ"פ] שכן גם זה [אהבת החברה] הוא לא-כלום"[3] ; "אילו היו מספרים עליו בלעז ובבוז אותם דברים עצמם, לא הייתי ניצת [בהערצה אליו] ולא מתלהב ממנו."[4] ; "אמונתי תעדיף את סמכותו בזכות מוניטין הקדושה שיצאו לו."[5]

ניתוח אנכרוניסטי של האוטוביוגרפיה של אוגוסטינוס יכול להצמיד מושגים מתחום הפסיכולוגיה החברתית לסיפור חייו, אך עלינו לזכור כי מחבר הספר היה רב-אמן רטורי. יכול להיות כי ההוספה של תבליני הכנות והשיתוף לחיבור נעשתה בתום לב, אך סביר כי למעשה זוהי תחבולה רטורית שנועדה לעורר בקורא אמפתיה והזדהות, ומכאן, אולי אף שכנוע.


[1] אוגוסטינוס, וידויים, בתרגום קליינברג, אביעד, תל-אביב: הוצאת משכל וספרי עליית הגג, 2009.

[2] כמו גם את הקורא הפוסט-מודרני.

[3] שם, עמוד 65.

[4] שם, עמוד 102.

[5] שם, עמוד 115.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: