Skip to content

פרידן ופרנקל – דיכוי נשי כדיכוי של משמעות

אוקטובר 29, 2010

מצב העניינים אותו תיארה בטי פרידן (Friedan) במאמרה, 'הבעיה שאין לה שם',[1] מדאיג ביותר. אכן, נשים רבות אמרו, ועדיין אומרות: "אני רוצה עוד משהו, בנוסף לבעלי, לילדי ולביתי."[2] אך הדבר הזה, הדבר 'שאין לו שם' כדבריה של פרידן, אינו חסר שם – הדבר הזה נקרא משמעות. בספרו, האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה,[3] מביא ויקטור פרנקל את עיקרי התיאוריה שלו, הלוגותרפיה:

לוגותרפיה … מרכזת את עיוניה במשמעות ההוויה האנושית וכן בחיפושי האדם אחרי משמעות כזו. הלוגותרפיה גורסת, שהשאיפה למצוא משמעות לחיים היא כוח-המניע הראשוני של האדם.[4]

לפי ניתוח כזה, הדבר שנמנע מנשים בתקופתה של פרידן לא היה פיזי או שכלי, אלא רגשי. לא היה זה השכר הנמוך, מניעת ההשכלה או העומס במטלות הבית והמשפחה שכבלו את האישה בשלשלאות, אלא שלילת הלגיטימציה בחיפוש ובמציאת משמעות שאינה בין כותלי הבית.


[1] פרידן, בטי, 'הבעיה שאין לה שם (מתוך המסתורין הנשי)', בתוך: דרכים לחשיבה פמיניסטית: מקראה. ינאי, ניצה (עורכת). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2006 (1963).

[2] שם, עמוד 61.

[3] פרנקל, ויקטור, האדם מחפש משמעות: ממחנות המוות אל האקזיסטנציאליזם. מבוא ללוגותרפיה. תל-אביב: דביר (1970).

[4] שם, עמוד 119.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: