Skip to content

לויד, פרוידנטל והצחוק המתגלגל

דצמבר 17, 2010

איך שיר נולד?

כמו הצחוק.

זה מתחיל מפנים,

ומתגלגל החוצה.

איך שיר נולד – יהונתן גפן

שאלת החידוש המושגי, והיוולדותם של רעיון או תיאוריה מדעיים (או שירים במקרה של יהונתן גפן) העסיקה, ומעסיקה, היסטוריונים העוסקים בתחום החשיבה המדעית. היו שתמכו בגישה פנימית להיסטוריה של המדע.[1] לעומתם, חוקרים אחרים גורסים כי הכוח המניע של היסטוריה זו מצוי במקור חיצוני לה. בעבודה זו אתמקד בשני היסטוריונים התומכים בגישה החיצונית להיסטוריה של המדע, סיר ג'פרי ארנסט ריצ'ארד לויד (Lloyd) וגדעון פרוידנטל.[2] במרכז הדיון יעמדו ההסברים אותם כל אחד מהם מציע לכוח הדוחף של המדע וההבדלים ביניהם.

בספרו, מנסה לויד להוריד את מושג המנטאליות ממעמדו המיתי כהסבר להבדלים בין תרבויות ותקופות שונות.[3] לויד מבקש להציע מודל אחר. לטענתו, ההבדל בין תרבות יוון העתיקה והתרבות שקדמה לה אינו נעוץ במנטאליות שונה, אלא הוא הבדל של נסיבות חברתיות ומציאות פוליטית. מושגי החשיבה והאופן בו החברה מנתחת את המציאות הם תולדה של היחסים הפוליטיים-חברתיים – השפה משתנה ומתפתחת בהתאם לצרכי החברה. השפה והקטגוריות הלשוניות והרעיוניות שהיא מאפשרת אינן ביטוי של המנטאליות של החברה. לויד בוחר כמקרה-מבחן את התפתחות הרפואה היוונית. הוא מדגים באמצעותה כיצד ההבחנה בין מיתוס ולוגוס נבעה ממציאות חברתית-פוליטית – תחרות בין אסכולות שונות. לטענתו, חידוש מושגי תמיד מגיע כמענה לצורך חברתי. לאחר שהחידוש המושגי כבר נעשה, על המדען ליישב את המציאות עם הקטגוריות החדשות שנוצרו בשפה המדעית.

אם כן, לויד שם את הכוח המניע של המדע במציאות הפוליטית-חברתית. לעומתו, פרוידנטל, בשמם של הסן וגרוסמן, שם את הדגש על המציאות החומרית, הטכנולוגית. מציאות טכנולוגית וחומרית אשר מושפעת מיחסי הייצור והכוחות הכלכליים בחברה. לטענתו, חידושים מושגיים נעשים כדי להסביר מציאות טכנולוגית קיימת (בין בפועל ובין כרעיון שעדיין אינו בר-ביצוע). כדוגמא מביא פרוידנטל את האיחוד המושגי בין תנועה סיבובית ותנועה קווית שהתאפשר רק לאחר שמכונת תִּמְסֹרֶת הייתה בנמצא – רק לאחר שהניסיון החומרי אילץ את המדען לשנות את המושגים באמצעותם הוא מסביר את העולם.[4]

מהצגת הדברים עד כה עולה כי ההבדל המרכזי בין גישתו של פרוידנטל וגישתו של לויד נעוץ בגורם החיצוני המשפיע על התפתחות המדע. שניהם אקסטרנליסטים, אך הם אינן מסכימים על אופיין של הנסיבות החיצוניות שמניעות את גלגלי ההיסטוריה של המדע: לויד רואה את המציאות החברתית-פוליטית כמכרעת; פרוידנטל טוען שהמציאות הטכנולוגית-חומרית היא זו שמקדמת את החשיבה המדעית.

בין שני גישותיהם של לויד ופרוידנטל מצטייר הבדל חשוב נוסף. על פי גישתו של לויד, למדען שמבצע חידוש מושגי יש אג'נדה – למשל, תחרות על פרנסה ומטופלים או ניצחון בויכוח אידיאולוגי-פוליטי (כלומר צבירת כוח חברתי). החידוש המושגי נעשה בכדי לשנות את המציאות כך שתתאים לרצונותיו של המדען. הבנה מלאה של מושג מדעי חדש כוללת גם הבנה של המוטיבציה של הוגה המושג. פרוידנטל מתנגד לקריאה כזו של חידושים מושגיים. הוא טוען בתוקף כי המוטיבציה של המדען הספציפי איננה רלוונטית לחידוש המושגי אותו הוא עושה:

"Given a state of science with its material and symbolic means, with its instruments and theories, open problems and methods, all motivated scientises will engage in the same activity irrespective of their specific personal motivation: they will look for solutions to open problems, search for salient points and innovative ideas etc., be their motivation the quest for truth, the wish to win the Nobel Prize, or to make a profit."[5]

החידוש המושגי, והעשייה המדעית באופן כללי, אינם מושפעים מאינטרס אישי אלא מאינטרס חברתי.

לסיכום, פרוידנטל ולויד חלוקים בדעותיהם הן בנוגע לאינטרסים אותם מקדמים המדענים בעשייה המדעית שלהם, הן בנוגע לכוחות המניעים את התקדמות המדע ומאפשרים חידושים מושגיים, כלומר את התפתחות החשיבה המדעית וקידום אותם אינטרסים. עם זאת, שניהם מסכימים כי הכוח המניע ומקדם את החשיבה המדעית אינו מצוי בה לכשעצמה, אלא הוא חיצוני לה. גישתם זו, כי ההוויה מעצבת את התודעה, מערערת על מעמדו ויכולתו של האדם, כיחיד, לחולל שינוי בהיסטוריה. היא שמה את הדגש על החברה, על הנסיבות, בין כלכליות ובין פוליטיות ולא על חידוש מושגי אשר 'מתחיל מפנים, ומתגלגל החוצה'.


[1] ראה למשל עבודתו של אדווין ארתור ברט והמודל שהוא מציג במחקרו על גלילאו גליליי:

Burtt, E. A. (1932 [1964]) The Metaphysical Foundations of Modern Physical Science, chapter 3, London: Routledge & K. Paul.

[2] Lloyd, G.E.R. (1990) Demystifying Mentalities, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 1-37;

Freudenthal, Gideon. The Hessen-Grossman Thesis: An Attempt at Rehabilitation, Perspectives on Science – Volume 13, Number 2, Summer 2005, pp. 166-193

[3] שם, עמודים 4-6.

[4] פרוידנטל, עמוד 190.

[5] פרוידנטל, עמוד 170.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: