Skip to content

איום על בורחס פנימי

נובמבר 16, 2011

במסגרת לימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה נבחנתי במהלך תקופת המבחנים האחרונה בקורס בשיטות מחקר. לכך, וכחלק מהדרישות לקבלה לתואר שני בתחום זה, התווספה בחינת המתא"ם שזכיתי "לחוות על בשרי" כשבוע לפני פתיחת שנת הלימודים הנוכחית. היה זה קיץ עמוס מבחינה לימודית, אך עם זאת הוא אפשר לי – וליתר דיוק הכריח אותי – להעמיק בהבנה של כמה מושגים מחקריים ומתודולוגיים. מושג מרכזי, העומד בבסיסן של כרבע מתשעים השאלות במבחן המתא"ם, הוא 'איומים על תוקף המחקר'. קיימים מספר סוגים של איומים, אך לעניינו יספיקו שניים, איום על תוקף פנימי ואיום על תוקף המבנה של המחקר.[1]

תוקפו הפנימי של ניסוי היא המידה בה ניתן לומר כי המניפולציה הניסויית היא האחראית הבלעדית לאפקט הנצפה, וכי ניתן לשלול הסברים חלופיים לאפקט זה. למשל, במערך מחקרי הבוחן האם למוסיקת רקע שונה יש השפעה על תחושת הקור של נבדקים יש לוודא כי יחס הגברים והנשים בכל קבוצה היה דומה, אם ידוע כי גברים רגישים לקור יותר מנשים. בכל מקרה אחר, נוכל לטעון כי ההבדל בין יחסי הגברים והנשים בקבוצות הניסוי הוא שמסביר את האפקט הנצפה, ולא ההסבר המוצע בטענת החוקרים.[2] תוקף המבנה של המחקר הוא המידה בה המניפולציה הניסויית תפעלה את המשתנה התיאורטי שברצון החוקר לבחון, ורק אותו. איום על תוקף מבנה יהיה השמעה של מוסיקת הרקע ברמת שמע (ווליום) שונה בקבוצות השונות, אם ידוע כי רמת השמע משפיעה על תחושת הקור של נבדקים.[3] נהיר כי בבסיס שני המושגים, ולמעשה בבסיס כל מערך מחקרי-ניסוי, עומדת האפשרות – אם לא ההכרח – לקיומו של קשר סיבתי.

באופן דומה, האפשרות – אם לא ההכרח – לקיומו של קשר סיבתי עומדת גם בבסיס סיפורו של חורחה לואיס בורחס (Borges) "ההגרלה בארץ בבל."[4] כאשר העבד גונב כרטיס שמזכה אותו בשריפת לשונו – עבירה שדינה אף הוא שריפת לשונו –[5] אין ערעור על כך שהתוצאה הסופית היא מפגש בלתי אמצעי בין לשונו של העבד ובין ברזל מלובן. השאלה שעולה היא מה הסיבה לעונש, ולא האם יש סיבה לעונש או האם מעשו של העבד הביא בדרך זו או אחרת לשריפת לשונו. נדמה כי בורחס מבקש לערער על המניע למעשים, אך לא על עצם קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין אירועים שונים. גישה זו ניכרת גם בקטע, הפראנואידי קמעה, הבא: "השיכור המאלתר שליחות חסרת שחר, החולם המקיץ באחת וחונק בידיו את האשה הישנה לצידו, כלום אינם מבצעים, אולי, החלטה חשאית של החברה?"[6]

            דויד הד (Heyd) רואה בסיפור מעין ניסוי מחשבתי אותו מציע בורחס.[7] ניסוים, וניסויי-המשך, הינם דבר שבשגרה במחקר – המטרה של מרביתם היא בחינת התקפים השונים של הניסוי המקורי: לעיתים הם נעשים על מנת לחזק את כוח השכנוע של מסקנות הניסוי; לעיתים על מנת להציע הסבר חלופי לממצאים. הניסוי המחשבתי שהציע בורחס, בדומה לניסוי המחשבתי שהציע פוטנאם (Putnam) ולסדרת הסרטים Matrix,[8] מבקש להראות כי המציאות שלנו, שניתן להתייחס אליה כאל הניסוי המקורי, חשופה לאיומים על תוקף המבנה והתוקף הפנימי שלה. הם אינם מערערים על קיומו של קשר סיבתי – על כך שלמעשים ופעולות יש השלכות ישירות – אלא מעלים את השאלה האם אנחנו יודעים, ואף האם אנחנו מסוגלים לדעת, שהסיבה לאפקט הנצפה (שריפת לשונו של העבד) הוא תוצאה של המניפולציה המחקרית (גניבת הכרטיס), או שהושפעה מאיום על תוקף המבנה ('זכייתו' של העבד בשריפת לשונו), או מאיום על התוקף הפנימי (גורלו של התליין, שנמנה על בעלי הזכות להשתתף בהגרלה, לשרוף לשון של גנב באותו אחר-צהריים).


[1] בעת תכנון וביצוע מחקר יש להקפיד להימנע גם מאיומים על תקפים נוספים: ניבוי, מבנה של כלי מדידה, תוכן, חיצוני-אקולוגי וסטטיסטי.

[2] למעשה המהלך הלוגי סבוך מעט יותר, שכן אף חוקר אינו מוכיח את טענתו, אלא מפריך את ההשערה הנגדית ('מוסיקת רקע שונה אינה משפיעה על תחושת הקור של הנבדקים') בטענה כי ההסתברות לקבל את האפקט הנצפה תחת השערת האפס הינה קטנה ולכן השערת האפס בלתי-סבירה.

[3] ההבדל המרכזי בין תוקף מבנה ובין תוקף פנימי הוא האם הגורם האלטרנטיבי לאפקט הוא פנימי (intrinsic) למניפולציה המחקרית או לא. כאשר הוא פנימי (קונפאונד), האיום הוא על תוקף המבנה; כאשר הוא חיצוני (ארטיפקט), האיום הוא על התוקף הפנימי.

[4]  חורחה לואיס בורחס. בדיונות. בעריכת מנחם פרי, הכבשה השחורה. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 1998. 57-63.

[5] שם, 59.

[6] שם, 61.

[7] David Hyde, "The Ultimate Thought Experiment: Borges’ Lottery in Babylon," (Not Published).

[8] Hillary Putnam. Reason, Truth, and History. Chapter 1 "Brains in a Vat". Cambridge: Cambridge University Press‎, 1982.

מודעות פרסומת
One Comment
  1. אמא permalink

    מרשים, ילדי. כיף למצוא אותך בשבילים המתפצלים של
    בורחס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: