Skip to content

אל כל-יודע וכל-יכול?

דצמבר 31, 2012

דמות האל העולה מספרו של סוראנה פינגאלי (Pingali), The Sound of the Kiss,[1] אינה מתיישבת עם דמות האל המונותאיסטית 'הקלאסית' (אל יחיד, כל-יכול ויודע-כל). חוסר ההתאמה המובהק ביותר נעוץ במספר האלים. בעוד דיאלוגים בין אלים, או דמויות אלוהיות, אינם נפוצים ביהדות,[2] בספרו של פינגאלי די ברפרוף קצר כדי למצוא דוגמא לשיחה, ריב או משחק בין אלים. ואולם, נדמה מעניין יותר לבחון את שני הסעיפים האחרים של הגדרת האל המונותאיסטית, האל הכל-יכול והאל היודע-כל.

            בעוד סרסבטי (Sarasvati) מתארת את ברהמה (Brahma) כיוצר שביכולתו לעשות כרצונו ושהוא אכן עושה כרצונו,[3] בתחילת הפרק השלישי, בו מסופר כיצד רמבהה (Rambha) מפתה את מניקנדהרה (Manikandhara), תיאורו של האל אומר דרשני:

He couldn’t help it […] Called out to Krishna. […] Desire and control were fighting it out in his mind.

God solved it in accordance with the way things had to unfold. Desire won. The Love-God propelled Manikandhara’s mind toward the woman.[4]

האם אל שעושה את מה שמוכרח היה להיעשות הוא אכן אל כל-יכול? ומי, או מה, הוא הדבר או היישות שקובעת מה היה מוכרח להיעשות לכתחילה? זאת ועוד, התגשמות משאלתה האחרונה של סומוקאסאטי (Sumukhasatti) העניקה לה את היכולת לקבוע סדרי עולם ולמעשה פתחה פתח לפרדוקס –[5] כעת דבריה של סומוקאסאטי מוכרחים להתממש, אפילו אם הם עומדים בניגוד לסדרי הטבע האנושיים,[6] ונשאלת השאלה האם כעת כוחה שווה, או אף גדול יותר, מכוחו של האל?

            לכך יש להוסיף את הסיפור שמספר ברהמה לסרסבטי פרק החמישי. בעוד סרסבטי מפרשת את הסיפור כאלגוריה משועשעת ליחסים ביניהם, ברהמה, ברצינות מפתיעה, אומר כי הסיפור עתיד להתממש – כפי שאכן מתגלה בהמשך.[7] נדמה כי משפט המפתח הוא זה:

"Incidentally, the story will expand a little into branch-stories, depending on the listeners and the context. But the main story is what you already know".[8]

אף על פי שהסיפור שסיפר ברהמה אינו המציאות השלמה, שכן ישנן הסתעפויות עלילה שלא התייחס אליהן, או שהשאירן נעלמות ופתוחות באופן מכוון – על מנת להכיל פרדוקסים ושינויים מתחייבים מידי אלים אחרים או מדבריה של סומוקאסאטי, למשל – נדמה כי בכל זאת ברהמה הוא אל כל-יודע וכל יכול וכי בסופו של יום, דבריה של קלבאשיני (Kalabhashini) נכונים:

"You can’t cut yourself lose from what you are fated to suffer through — except by suffering through it."[9]


[1] Surana Pingali, The sound of the kiss, or, the story that must never be told : Pingali Suranna's Kalapurnodayamu, trans. Vēlcēru Nārāyaṇarāvu and David Dean Shulman, Translations from the Asian classics (New York: Columbia University Press, 2002).

[2] אך ראה, למשל, איוב א', ו'-ז'. "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן, בְּתוֹכָם. ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן… וַיַּעַן הַשָּׂטָן…"

[3] Pingali, The sound of the kiss, or, the story that must never be told : Pingali Suranna's Kalapurnodayamu: 91.

[4] Ibid., 40.

[5] Ibid., 48.

[6] Ibid., 94-5.

[7] Ibid., 94.

[8] Ibid., 91.

[9] Ibid., 46.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: